לוגוס

במקורו המונח לוגוס בפילוסופיה היוונית מתייחס לתבונה והיגיון אולם הושאל על מנת לתאר את מערכת היחסים בין האדם לתבונה העליונה של הקיום. למעשה הלוגוס מתאר את התחום שמעבר ללוגיקה ואשר נקרא גם תת-הכרה רוחנית. על פי הלוגותרפיה בנוסף לעשרות אלפי המשמעויות שאנשים יכולים וצריכים לייחס לחייהם, ישנו את הפשר העליון. האדם אינו נתבע לשאת חיים חסרי פשר, אלא חיים שאת פשרם אינו יכול להבין.

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב, ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה (Ph.D). מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד כתב העת המקוון "בלוגותרפיה" והמרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית (ICAL). מחבר הספרים: "מבטים נסתרים", "גישור ממוקד משמעות" , "בין אדם למשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית"

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה ובינה AI

לוגותרפיה בעידן ה-AI

העידן המודרני מאופיין במהפכה טכנולוגית מהירה, שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו ומשוק העבודה. לצד היתרונות העצומים, מתעוררת שאלת מפתח מטרידה: האם יש לאדם ערך כאשר מכונה מסוגלת לבצע את תפקידו ?

דילוג לתוכן