חופש הרצון – Freedom of the will

חופש הרצון: Freedom of the will יכולתו של האדם האנושי לבחור "לנקוט עמדה בכל התנאים העומדים בפניו" (Frankl, 1969, p. 16). חופש הרצון מנוגד לדטרמיניזם, אך אינו מרמז על חופש מתנאים בחיים. חופש הרצון הוא אחת משלוש אקסיומות שעליהן מבוססת הלוגותרפיה והניתוח הקיומי.

מבטא את סגולתו של האדם לחוות את חירותו באופן בלתי אמצעי, להחליט בכל מצב לבחור את התייחסותו ולנקוט עמדה בכל תנאי. פראנקל רואה בחופש הרצון את הממד האנושי. אין מדובר כאן על החופש מהגבלות ותנאים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים או חברתיים, מדובר בחופש לנקוט עמדה אמיצה בהתייחס למצב נתון מסוים. ביחד עם השאיפה למשמעות ומשמעות החיים, חופש הרצון הוא אחד משלושת יסודות הלוגותרפיה.

נקרא גם חירות הרצון ומשמעותו שיש לאדם חופש לחשוב ולרצות ולנקוט עמדה חופשית לגבי חייו, וזאת על אף מגבלותיו ושהוא אינו משוחרר מתנאים והגבלות. יכולת יחודית זו מתאפשרת לאדם בשל יכולתו הייחודית להינתקות מעצמו ולרפלקציה עצמית. בזכות יכולת זו  האדם יכול לייחס לחייו משמעויות מבלי שיהיה מוגבל בכך, ויכול להתעלות מעבר לתנאי חייו, ולהחליט האם יקבל יכנע לתנאים ולמצב או שהוא ימצא בהם פשר ומשמעות כפי שהוא רואה אותה. 

Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New York: World Publishing Co.

ראה גם חופש הבחירה בלקסיקון 

 

 

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב, ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה (Ph.D). מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד כתב העת המקוון "בלוגותרפיה" והמרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית (ICAL). מחבר הספרים: "מבטים נסתרים", "גישור ממוקד משמעות" , "בין אדם למשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית"

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה ובינה AI

לוגותרפיה בעידן ה-AI

העידן המודרני מאופיין במהפכה טכנולוגית מהירה, שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו ומשוק העבודה. לצד היתרונות העצומים, מתעוררת שאלת מפתח מטרידה: האם יש לאדם ערך כאשר מכונה מסוגלת לבצע את תפקידו ?

דילוג לתוכן