9. מהי השיטה הלוגותרפית המכונה "התכוונות פרדוקסלית" (Paradoxical Intetion) ?  

כוונה פרדוקסלית היא שינוי עמדות כלפי סימפטום מסוים. זוהי טכניקה טיפולית שהוכנסה לשימוש ע"י פרנקל ב-1956. היא מטפלת במקרים של פוביות, אובססיות כפייתיות ובעיות רבות של הפרעה בקיום הגורמות הרבה סבל וכאב ומגבילות את חופש הפעולה וההנאה מן החיים של הסובלים מהן.
התנאי לשימוש בכלי הוא התייחסות אינדיווידואלית של המטפל למטופל ולמאפייניו ובניית האמון ביניהם. נוסף על כך כדי שהשיטה תצליח צריך הלקוח במידת האפשר להבחין בין רגשותיו (המוגזמים לעיתים קרובות) הדוחפים אותו לעשייה מסוימת, ובין מה שהוא באמת רוצה לעשות. יותר מכך הוא המטפל יכול לנקוט עמדה כלפיהם ואף להתנגד להם. כלומר: כוח ההתרסה של רוח האדם חייב להתעורר לפני הפעלת הכוונה הפרדוקסלית.

ביסוד הטכניקה עומדת התרכזות בסימפטום. הקליינט הפובי מתבקש להתכוון, ולו לרגע לאותו הדבר שממנו הוא פוחד. מטרתה של ההתכוונות הפרדוקסלית לפי פרנקל היא "להוציא את הרוח מהמפרשים של הפוביה" (גוטמן, 1999), וכך משתנה ההתייחסות אליה. הריחוק מעצמנו מאפשר לשלוט ברגשות באמצעות כוח הרצון לטובת השגת המטרה.

יכולת זו מעוגנת במאפיין האנושי הייחודי של השימוש בהומור ובכוח ההתרסה של הרוח האנושית כדי לצחוק וללעוג בהגזמה לחולשה ולפחד, כדי לעטוף אותם בגינוי, כדי לחוות את האבסורד הרגשי שבהם וכדי להשתחרר מהם – תחילה ביחד עם המטפל ולאחר מכן לבד. על כן חשובה כל כך אותה יכולת לשמור על מרחק בינו לבין הסימפטום, לפגוש פנים מול פנים את נשוא הפחד שלו. כי כל עוד הוא מזהה את עצמו עם פחדו לא יוכל ללעוג לו. שבירת דפוס הפחד על ידי ייחול מוגזם של אותו הדבר המעורר את הפחד והחלפתו בגישה בריאה לחיים יכולים להביא לתפיסה חדשה של האני ולרגשי רווחה.
הכוונה הפרדוקסלית מסייעת למטופל לצחוק לפחדיו ולכפייתיותו, וכשהוא מצליח בכך חוזרים היציבות והביטחון לחייו והנוירוזה נעלמת. למשל: בתופעה המכונה "החרדה שבצפייה" שבאה לידי ביטוי באופן הבא: הסימפטום (למשל הסמקה) מעורר תגובה נפשית במונחים של ציפייה לחרדה (למשל החרדה שההסמקה תופיע) אשר גורמת להופעת הסימפטום (למשל הסמקה חזקה יותר). חזרת הסימפטום מחזקת את החרדה וכך נוצר מעגל קסמים שבו הקליינט נאטם. בהפעלת ההתכוונות הפרדוקסלית ייחל הלקוח בהגזמה ובהגחכה למקסימום הסמקה עד שציפייה זאת באופן פרדוקסלי תחליש את הסיפמטום והחרדה אט אט תעלם מעצמה.
היכולת הייחודית של האדם לצחוק על עצמו נמצאה כחיונית להשרדות במובן הקליני והחברתי.
לעיתים נדרשים גם תרגול עצמי ותרופות כתוספות לשימוש בכוונה הפרדוקסלית.

 

נכתב ע"י dror

דרור שקד (Ph.D) מאוני' סליניוס, בולוניה, איטליה, נושא המחקר “גישור מבוסס משמעות”. מייסד ומנהל מגזין בלוגותרפיה, מייסד שותף ומנהלו הראשון של מכון מצפן לחקר המשמעות באוני' ת"א. לוגותרפיסט בעל הסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארצות הברית Viktor Frankl institute USA . מומחה לגישור, מוסמך לגישור משפחה וגירושין, ומשלב את הלוגותרפיה ותפיסת המשמעות בחיים כמניע בסיסי בחיי האדם. מחבר הספר "מבטים נסתרים" - מסע פילוסופי בין נקודות מבט, עוסק ביעוץ וליווי אישי ומשפחתי בהתמודדות עם קשיים ומנחה במסגרות שונות.

אחרים קראו גם את:

אלם המשמעות

אלם המשמעות

מבט לוגותרפי מאת דרור שקד, על רגעי שהייה בסבל נטול משמעות   

דילוג לתוכן