אושר ומשמעות

האושר והתענוג הינם מושגים זמניים שרבים מייחלים להם אולם הם למעשה תוצרי לוואי של המשמעות המתגלית. החיים אינם חייבים לנו הנאות ועושר ועינוגים אולם הם חייבים לנו משמעות אשר לשם גלויה אנו מחויבים במאמץ. 

על פי הלוגותרפיה האושר נובע מתוך משמעות. אושר, עונג, מימוש עצמי, הגשמה עצמית, חווית שיא (מאסלו) הם תולדה של הגשמת משמעות אישית, בינאישית, משימתית ואף כזו שקשורה בהוויה האלוהית. כאשר אדם מגשים משמעות בעולם שמחוצה לו, רק אז הוא גם מגשים את עצמו.
תחושות אלה של אושר, סיפוק, מימוש עצמי וכד’ נובעות מאליהן ואי אפשר לרדוף אחריהן. אם את מקומן של הסיבות הרוחניות תופסים גורמים כימיים, התוצאות הן אחיזת עיניים בלבד. מבוי סתום.
בספר המשמעות של חייך כתוב: “אין אנו מסוגלים להתקשר באורח ישיר לאושר, אלא רק לפעולות או לאנשים המעניקים לנו אושר באמצעות מסירותנו למשימה מסויימת או לאדם אחר” (פאברי, 1983) כלומר האושר, תחושת הסיפוק, ההנאה וכו’ אינם המטרה כי אם תוצר לוואי של העשייה למען האחר. זהו אחד האתגרים שפרנקל ראה בעידן שלנו משום שהרדיפה אחר האושר משיגה את התוצאה ההפוכה עד כי נוצר מעגל קסמים שמורכב ממטרה נחשקת שמתכוונים אליה באופן קיצוני מה שהוא מכנה “התכוונות יתר”, שלעיתים מלווה בבדיקה עצמית כרונית היינו “הרהורי יתר” (היפר-רפלקציה).

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו-Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תעודה ב-CBT. תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת סליניוס למדעים וספרות, בולוניה, איטליה, בתחום יישום הלוגותרפיה בגישור וניהול קונפליקטים במערכות יחסים. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בפיתוח תכנים יישומים והכשרה בתחום הלוגותרפיה היישומית במסגרת "המרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית" (ICAL). מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) "לוגוסקופיה" (2020) "גישור ממוקד משמעות" (2023), "בין אדם למשמעות - המדריך ללוגותרפיה יישומית" (2025).

אחרים קראו גם את:

אלם המשמעות

אלם המשמעות

מבט לוגותרפי מאת דרור שקד, על רגעי שהייה בסבל נטול משמעות   

דילוג לתוכן