מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
לטובת מי שמעוניין להכיר ולספר את סיפור חייו יוצא הדופן של ויקטור פרנקל אני מצרף תקציר ביוגרפי שהכנתי בחלוקה לתקופות המרכזיות שעיצבו את דמותו. התקציר מתבסס על סרטונים, ראיונות וכן מתוך הספר "זכרונות" של ויקטור פרנקל אשר תורגם לעברית על ידי פרופסור דוד גוטמן חברו של ויקטור פרנקל.
1. ילדות והנעורים בווינה (1905–1923)
- לידה: ויקטור פרנקל נולד בווינה ב-26 במרץ 1905. הוא היה הילד השני מבין שלושה.
- שורשים: אמו הייתה נצר למשפחה מפראג, מצאצאי רש"י והמהר"ל. פרנקל העיד כי ירש מאביו את הרציונליות ומאמו את הרגשות העמוקים.
- מחשבות על הקיום: כבר כנער, חווה רגע מכונן של חרדה מהמחשבה שיום אחד ימות. הוא הגיע למסקנה כי המוות הוא זה שהופך את החיים למשמעותיים, שכן דבר מהעבר אינו נעלם אלא נשמר בו לנצח.
- תחילת הדרך המקצועית:
- בגיל 15 (1920): נשא את הרצאתו הפומבית הראשונה בנושא "משמעות החיים".
- בתקופת התיכון: ניהל התכתבות עם זיגמונד פרויד.
- 1924: המאמר ששלח לפרויד פורסם בכתב עת מדעי. באותה תקופה הוא כיהן כנשיא תנועת הסוציאליסטים בבית ספרו.
2. התפתחות הלוגותרפיה והניתוק מפרויד ואדלר (1923–1937)
- 1925: פרנקל סיים את חברותו באגודה הפסיכואנליטית של פרויד. למרות הערכתו לפרויד כ"ענק", הוא חיפש דרך שתראה באדם מכלול רוחני ולא רק יצורים המונעים מיצרים.
- 1926: בהיותו בן 21, טבע לראשונה את המונח "לוגותרפיה" והציע גישה טיפולית ממוקדת בשאיפת האדם לשמעות. הוא כינה זאת "פסיכולוגיית הגבהים" (בניגוד לפסיכולוגיית המעמקים של פרויד).
- 1930: קיבל את תואר הדוקטור לרפואה (D).
- העזיבה של אדלר: פרנקל הצטרף לבית הספר של אלפרד אדלר (פסיכולוגיה אינדוידואלית), אך סולק משם לאחר שסירב לתמוך בגישתו של אדלר והתעקש על חשיבות החיפוש אחר משמעות.
3. ימי המלחמה והבחירה הגורלית (1938–1945)
- 1938 (האנשלוס): אוסטריה סופחה לגרמניה הנאצית. אביו נאלץ לסגור את הקליניקה שלו.
- דילמת הוויזה: לפרנקל הייתה הזדמנות להגר לארה"ב, אך הוא התלבט אם לעזוב את הוריו. רמז שמצא בדמות שבר שיש מבית כנסת שרוף, עליו נחרתה האות המייצגת את הדיבר "כבד את אביך ואת אמך", הכריע את הכף. הוא בחר להישאר בווינה ולתת לוויזה לפקוע.
- 1940: מונה לראש המחלקה הנוירולוגית בבית החולים רוטשילד בוינה. הוא סיכן את חייו כשנתן אבחנות כוזבות לחולי נפש כדי להצילם מהמתת חסד נאצית.
- 1941:
- החל לכתוב את כתב היד הראשון של ספרו "הרופא והנפש", אותו החביא במעילו.
- נישא לטילי גרוסר, אחות בבית החולים. הנאצים אילצו אותם לבצע הפלה של הריונם היחיד.
- 1942–1945 (תקופת המחנות):
- 1942: גורש עם אשתו לטרזין. אביו נפטר שם מתשישות.
- 1944: הועבר לאושוויץ-בירקנאו. אמו נרצחה שם מיד.
- נשלח למחנות העבודה קאופרינג וטירקהיים. במהלך השהות במחנות, הוא חש כי האהבה לאשתו והשאיפה להשלים את יצירתו המדעית היו הכוחות שהעניקו לו משמעות וכוח להישרדות .
- 27 באפריל 1945: שוחרר מהמחנה על ידי הצבא האמריקאי, בדיוק ביום הולדתו ה-40.
4. השיקום והפרסום העולמי (1945–1997)
- החזרה לווינה (1945): פרנקל גילה שכל משפחתו (מלבד אחותו) נרצחה: אשתו טילי, אמו ואחיו. הוא שקע בדיכאון עמוק.
- 1946:
- במהלך 9 ימים בלבד, הכתיב את ספרו המפורסם "האדם מחפש משמעות".
- החל לנהל את המחלקה הנוירולוגית בפוליקליניקה בווינה (תפקיד בו החזיק 25 שנה).
- המסר מהרבי מלובביץ': כששקל להתאבד או להגר לאוסטרליה עקב לעג מעמיתיו, קיבל מסר מעודד מהרבי מלובביץ' שהורה לו להמשיך בדרכו.
- 1947: נישא בשנית לאלינורה (אלי) שווינדט. נולדה להם בת, גבריאלה.
- 1949: קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בנוסף לתואר הרפואי שלו.
- הכרה בינלאומית:
- במהלך חייו קיבל 28 תוארי דוקטור לשם כבוד והרצה ביותר מ-200 אוניברסיטאות.
- 1961: הציע את הקמת "פסל האחריות" בארה"ב כמשלים ל"פסל החירות".
- 1973: קיבל רישיון טיס בגיל 67.
- 1988: חגג "בר מצווה שנייה" בכותל המערבי בירושלים בגיל 83 בהזמנת פרופסור דוד גוטמן ידידו
- פטירה: פרנקל נפטר בווינה ב-2 בספטמבר 1997, זמן קצר לאחר פרסום ספרו האחרון "אדם מחפש משמעות עליונה".
"אין לשאול מהי משמעות חיי, אלא לשאול – מה החיים מצפים ממני."
בתמונה: כריכת הספר "זיכרונות" וויקטור פרנקל בביקור בירושלים בכותל 1988 יחד עם פרופסור דוד גוטמן
שלכם,
דרור שקד
