מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
הפילוסופיה הקיומית היא זרם מרתק ומעורר מחשבה, המתמקד בקיום האנושי ובשאלות המהותיות של משמעות החיים, חירות, אחריות וזהות. היא צמחה מתוך ביקורת על פילוסופיות מסורתיות, שביקשו לתאר את המציאות במונחים אובייקטיביים ומכאניים, ובמקום זאת פנתה להתבוננות עמוקה בחוויות היומיומיות והייחודיות של הפרט.
זרם זה אינו שיטה אחידה אלא מארג של רעיונות שפותחו על ידי הוגים בולטים כמו סרן קירקגור, פרידריך ניטשה, מרטין היידגר, ז'אן-פול סארטר, אלבר קאמי ועוד. כל אחד מהם תרם את זווית הראייה הייחודית שלו לשאלות על משמעות החיים ועל הדרך שבה האדם יכול לחיות חיים אותנטיים ולהגשים את עצמו.
קריאה מעמיקה במאמר זה תאפשר הבנה בהירה יותר של האקזיסטנציאליזם, תוך התמקדות בתפיסה המרכזית: "הקיום קודם למהות". הרעיון העמוק הזה, המגדיר את הפילוסופיה הקיומית, עשוי להיתפס כמורכב, אך מטרתי היא לפשט אותו ולהנגיש אותו עבור קוראים הנמצאים בתחילת דרכם בלימוד התחום.
במהלך עיסוקי בלוגותרפיה, התחדדה בי ההבנה שאחד הקשיים המרכזיים בהבנת הפילוסופיה הקיומית נעוץ במושגים העמוקים שהיא מציעה ובאופן שבו היא פורצת את גבולות החשיבה המסורתית. מאמר זה נכתב מתוך כוונה לחדד את ההבנה, לשפוך אור על המושג אקזיסטנציאליזם, ולהפוך אותו לנגיש יותר עבור כל מי שמבקש לצלול לעומקו של העולם הקיומי והמשמעות שהוא טומן בחובו.
התפתחות הפילוסופיה הקיומית: רקע ותפיסה
הפילוסופיה הקיומית צמחה מתוך שני מהלכים היסטוריים ופילוסופיים משמעותיים:
1. ערעור על המדע כמקור מוחלט לידיעה
בסוף המאה ה-19, עם פריחתם של המדעים המדויקים – פיזיקה, כימיה וביולוגיה – ציפתה האנושות כי ההתקדמות המדעית תספק הסבר שלם ומלא לעולם. התקווה הייתה כי המדע יחשוף את כל סודות הקיום, ויגיע לשורשיהם של כל התהליכים בטבע. עם זאת, דווקא כאשר נדמה היה שהאנושות קרובה ליעד זה, התגלו שאלות רבות ללא מענה. צצו רבדים חדשים של ידע הדורשים חקירה, והפערים בהבנה המדעית רק הלכו והתרחבו.
המציאות הזו אילצה את האדם לזנוח את רעיון "הידיעה המושלמת" ולהכיר בכך שהבנתו את העולם לעולם תהיה מוגבלת, תוך התמודדות עם אי-ודאות מתמשכת.
2. זוועות המלחמה והאובדן האנושי
בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר שהעולם נחשף לזוועות המלחמה, לערכם האפסי של חיי אדם, ולהיקף הסבל והחורבן שנגרמו, התחדדו שאלות על משמעות החיים. הניסיון להבין את ההרס ההמוני ואת הסבל הקיצוני הציב סימן שאלה גדול לגבי מעמד המשמעות בעולמם של בני האדם. תחושת הניכור, חוסר הישע והיעדר הערכים האוניברסליים התעצמו ודרשו תשובה חדשה לשאלות קיומיות.
על רקע התפתחויות אלו התגבשה התפיסה האקזיסטנציאליסטית, שלפיה האדם בא לעולם ללא משמעות נתונה מראש או תכלית מוגדרת. האדם, על פי גישה זו, קודם למהותו – כלומר, הוא קיים תחילה, ורק לאחר מכן הוא יוצק משמעות לחייו באמצעות בחירותיו ומעשיו.
הקיום קודם למהות רעיון מרכזי בפילוסופיה הקיומית הוא "הקיום קודם למהות", לפיו האדם נולד לעולם ללא משמעות מובנית מראש, ותפקידו ליצור את מהותו באמצעות בחירותיו ומעשיו. חוסר זה של מהות מוכנה יוצר תחושת ניתוק שמלווה בקשיים קיומיים, אך גם משאיר מרחב לחופש וליצירת משמעות ייחודית.
עקרונות מרכזיים של הפילוסופיה הקיומית
- דחיית מהות עליונה מראש
האדם אינו זקוק למהות עליונה או אלוהות כדי לקיים את חייו. חיזוק המדע ותגליותיו החליפו חלק מתשובות הדת, ומושג האל איבד את תפקידו כמקור למשמעות אוניברסלית. ניטשה, בהכרזתו "אלוהים מת", ביטא רעיון זה באופן דרמטי. - קיום סובייקטיבי ואישי
הפילוסופיה הקיומית רואה את הקיום האנושי כחוויה אישית וסובייקטיבית. האדם חוקר ומגלה את עולמו באמצעות התבוננות עצמית וניסיון אישי, ולא מתוך מערכת קבועה של חוקים או משמעויות אוניברסליות. - האדם כישות "נזרקת" לעולם
האדם נולד לתוך מצב נתון שאינו בשליטתו – עולם חסר משמעות ואבסורדי. הוא מוצא עצמו נאלץ להתמודד עם אי-ודאות, מגבלות וסופיות קיומו.
עקרונות על פי ההוגים המרכזיים
- חרדה ופחד (מרטין היידגר): החרדה הקיומית נובעת ממודעות האדם לזמניות חייו ולסופו הבלתי נמנע.
- כישלון וקיום שביר (קרל יאספרס): הקיום האנושי רצוף מצבים של חוסר אונים וניכור.
- בחילה ואבסורד (ז'אן-פול סארטר): תחושת הבחילה נובעת מהחירות המוחלטת ומהעובדה שהמשמעות תלויה לחלוטין באדם עצמו.
- המאבק הסיזיפי (אלבר קאמי): חיי האדם משולים למאבק מתמשך וחסר תכלית, אך דווקא במאבק עצמו טמונה האפשרות ליצור משמעות.
הפילוסופיה הקיומית: תפיסה מעמיקה על קיום האדם
הפילוסופיה הקיומית מזמינה את האדם להתמודד עם שאלות עמוקות על קיומו, חירותו ואחריותו בעולם, תוך הכרה באבסורד ובחוסר המשמעות המובנה של החיים. היא מדגישה את הצורך לפעול מתוך יושר פנימי ואומץ, גם כאשר אין סיבה ברורה לפעולה מלבד תחושת החובה המוסרית לעשות את הדבר הנכון. עקרונותיה קוראים לאדם לשאול: "מי אני? מה מקומי בעולם? וכיצד עליי לפעול?"
הקיום קודם למהות
רעיון מרכזי בפילוסופיה הקיומית הוא "הקיום קודם למהות", לפיו האדם נולד לעולם ללא משמעות מובנית מראש, ותפקידו ליצור את מהותו באמצעות בחירותיו ומעשיו. חוסר זה של מהות מוכנה יוצר תחושת ניתוק שמלווה בקשיים קיומיים, אך גם משאיר מרחב לחופש וליצירת משמעות ייחודית.
קשיים ותכונות קיומיות מרכזיות
1. תחושת בדידות קיומית
האדם חווה את קיומו כייחודי ואישי, מה שמקשה עליו לשתף אחרים בתחושותיו או להבין לעומק את קיומם של אחרים. הוא מוגבל ביכולת לראות את המהות של הזולת ומתמודד עם קיום פיזי בלבד, שנותר במידה רבה מנותק ממערכת ערכים ותכליות משותפות.
2. פחד, ספקות ותחושת אבסורד
היעדר משמעות מוחלטת מוביל את האדם לתחושת ניכור וחרדה. הוא חש כמי שהושלך לעולם חסר תכלית, ללא יד מכוונת או ביטחון. סארטר תיאר תחושה זו כ"בחילה" – הייאוש שמתעורר מול חירותו הבלתי מוגבלת של האדם וחוסר הוודאות המלווה את חייו.
3. חופש הבחירה ואחריות
בהיעדר משמעות מוכתבת, האדם נדרש ליצור את משמעות חייו דרך בחירותיו. כל החלטה היא ביטוי של החופש הקיומי, אך גם נושאת עמה תחושת אחריות כבדה כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו. חירות זו, כפי שסבר סארטר, מלווה לעיתים קרובות בחרדה, שכן האדם נאלץ לעצב את דרכו בעולם ללא הנחיות ברורות.
4. אבסורד וחוסר צדק
תחושת האבסורד נובעת מהפער בין שאיפתו של האדם למשמעות ברורה לבין חוסר ההיגיון והכאוס שבעולם. קאמי טען שהאבסורד הוא בלתי נמנע, שכן האדם נאבק למצוא פשר מול עולם שגורלו אינו מוסבר. השונות בין תפיסות עולם ואידיאולוגיות מחזקת תחושת ניכור ואי-צדק.
5. חוסר אותנטיות
אדם שאינו מודע למהותו הפנימית נוטה לאמץ זהויות חיצוניות, המזינות את חייו בתחליפים, אשליות והסחות דעת. חיים בלתי אותנטיים אלה מרחיקים את האדם מהאפשרות לממש את קיומו הייחודי ומהמשמעות האישית העמוקה הטמונה בו.
אחריות מוסרית בעולם חסר משמעות
האקזיסטנציאליסטים לא רק תיארו את קשיי הקיום אלא גם חיפשו דרכים מוסריות לפעולה בעולם חסר מהות מובנית. קירקגור פיתח גישה המבחינה בין טוב לרע, המבוססת על מחויבות אישית ואמונה, בעוד פראנקל הראה כיצד ניתן למצוא משמעות אפילו במצבים הקשים ביותר דרך חיבור לערכים, חוויות התעלות והתמודדות עם סבל בגבורה.
דרכים למציאת המשמעות:
דרכו של קירקגור אל המשמעות
קירקגור טען כי מהות האדם אמורה להנחות אותו בחייו ולהאיר את דרכו. עם זאת, הוא סבר כי החברה מציפה את הפרט ברעיונות וערכים שמטרתם לספק לו סיפוקים מהירים, אותם הוא מאמץ ללא שיקול דעת עצמאי, בדומה לחלק מעדר. לשיטתו, על האדם לבחור לעצמו דרך חיים משמעותית על פי אחת משלוש נקודות מבט מרכזיות, המשקפות מאפייני קיום שונים, ומתוך כך לענות לשאלה: "איך ראוי לי לחיות את חיי?"
- האדם התועלתני/האסתטי
שואל: "מה יעשה לי טוב?"- חי במרכזו של סיפוק אישי ומיידי, מתוך מחשבה בלעדית על הנאתו ותועלתו האישית.
- מסגרת חיי האדם האסתטי מתמקדת בהגשמת תשוקותיו ויצריו באופן מיידי.
- האדם האתי-מוסרי
שואל: "מהו הדבר הנכון לעשות?"- פועל מתוך מחויבות למוסר הכללי ולחברה, תוך התחשבות בצורכי הסובבים אותו ובערכים חברתיים.
- גישה זו מדגישה את התבונה ואת המחויבות לעקרונות מוסריים אוניברסליים.
- האדם הדתי-רוחני
שואל: "מה אלוהים היה רוצה שאעשה?"- חי מתוך מחויבות לצו רוחני עליון, המייצג אמונה ואומץ להתמסר לבלתי נודע ולחצות את גבולות התבונה.
- קירקגור מכנה זאת "האומץ להאמין" – היכולת לבחור בחירה מבוססת אמונה ודמיון, גם כשזו מנוגדת להגיון ולמוסר החברתי.
דרכו של פראנקל אל המשמעות
ויקטור פראנקל טען כי לכל רגע ורגע בחייו של האדם יש משמעות ייחודית וחד-פעמית. המשמעות אינה נובעת ממהות קבועה מראש, אלא קיימת בסיטואציות שהחיים מזמנים, אשר על האדם לגלות ולממש. אי-מימוש ההזדמנות להגשמת משמעות ברגע נתון מוביל לאובדנה.
שלושה ערכים מרכזיים מהווים בסיס למציאת משמעות בחיים:
- ערכים יצירתיים – האדם מוצא משמעות במה שהוא מעניק לעולם – בין אם בעבודתו, ביצירתו או בתרומתו לזולת.
- ערכים חווייתיים – האדם מוצא משמעות במה שהוא חווה מהעולם – חוויות של אהבה, אמנות, טבע, ומערכות יחסים משמעותיות.
- ערכים התייחסותיים – האדם מוצא משמעות בגישתו למצבים הבלתי נמנעים של החיים – אשמה, סבל ומוות. פראנקל הדגיש את הכוח להתעלות מעל נסיבות קשות דרך בחירה בגישה חיובית ומעצימה.
השוואה בין גישותיהם של קירקגור ופראנקל
בעוד קירקגור מתמקד בשלושה מאפייני קיום – תועלתני, מוסרי ורוחני – שמנחים את האדם בבחירותיו, פראנקל מדגיש את החשיבות שבגילוי משמעות בכל רגע, תוך התמודדות עם נסיבות ייחודיות וערכים אוניברסליים.
שניהם מסכימים כי היעדר משמעות מוביל לתחושת חרדה וריק קיומי. עם זאת, הם מציעים דרכים שונות להתמודד עם תהום זו: קירקגור מדבר על שלבים בהתפתחות האדם לעבר קיום אותנטי ומוסרי, בעוד פראנקל רואה במשמעות כוח מניע ומרפא גם במצבי הקיום הקשים ביותר.
האחריות והחופש לבחור
הפילוסופיה הקיומית מדגישה את חירותו של האדם לבחור את דרכו. הבחירה אינה רק זכות, אלא גם חובה מוסרית ואישית. כפי שפראנקל ציין, "האדם מחפש משמעות" כדרך להתרחק מתחושות חרדה וריק. קבלת אחריות על הבחירות מעצבת את חייו של האדם ומעניקה להם תחושת ערך.
בכל מצב, האדם נקרא להפעיל את חירותו ולבחור באופן שמבטא את ערכיו, כך שיוכל לחיות חיים מוסריים, אותנטיים ומשמעותיים.
לסיכום:
מאפייני הפילוסופיה הקיומית:
- מוקד באדם ובקיומו הפרטי: עוסקת באדם הבודד, בהחלטותיו, בחירותיו ובמשמעות שהוא מייחס לחייו, ולא במושגים מופשטים או מערכות כוללות.
- דגש על חירות ואחריות: האדם חופשי לקבוע את ערכיו ואת משמעות חייו, אך חופש זה מלווה באחריות מלאה על בחירותיו והשלכותיהן.
- עיסוק במצבים קיומיים: נושאים כמו מוות, סבל, אשמה, בדידות וחרדה נתפסים כחוויות מרכזיות שמעמידות את האדם בפני שאלות יסוד על משמעות החיים.
- התמודדות עם אבסורד: הכרה במתח שבין כמיהת האדם למשמעות וסדר לבין עולם שאינו מספק תשובות חד-משמעיות.
- אותנטיות: קריאה לחיות חיים אותנטיים, שבהם האדם נאמן לעצמו ולערכיו, ולא מתכחש לחירותו או פועל מתוך קונפורמיות.
- העדפת חוויה על פני תיאוריה: עוסקת בהתנסות הסובייקטיבית של האדם בעולם, ולא בהסברים לוגיים או תיאורטיים בלבד.
- עקרון הזמניות: דגש על היותו של האדם יצור סופי וזמני, והמשמעות שנוצרת מתוך מודעות לסופיות זו.
מה מייחד אותה?
- אינדיבידואליות: כל אדם מגדיר לעצמו את משמעות חייו ואינו תלוי במערכות ערכים אוניברסליות או חיצוניות.
- חירות רדיקלית: אין "גורל" מוכתב מראש; האדם הוא שמחליט מה לעשות בחייו, גם תחת מגבלות חיצוניות.
- שאלות עמוקות ולא תשובות ברורות: הפילוסופיה הקיומית שואפת להציף את השאלות הגדולות של החיים מבלי לספק תמיד פתרונות מוחלטים.
- התמקדות ברגע הנוכחי: משמעות החיים מתגלה תוך כדי עשייה וחוויה, ולא רק כתשובה תיאורטית או כיעד עתידי.
הפילוסופיה הקיומית מספקת בסיס לחשיבה עצמאית, עמידות בפני משברים, וחיפוש מתמיד אחר משמעות במציאות מורכבת ומשתנה.
ביבליוגרפיה:
אפלטון במקום פרוזאק , ד"ר לו מרינוף הוצאת כתר 2004
פראנקל, ו. (1981 [1946]). אדם מחפש משמעות: מבוא ללוגותרפיה
אנציקלופדיה ישראלית כללית , הוצאת כתר
מט"ח אנציקלופדיה וירטואלית
יגורי, ת' (2015). משמעות החיים ומשמעות בחיים. בתוך י' תדמור וע' פריימן (עורכים), חינוך – שאלות האדם (כרך א) (עמ' 98-88).
מכון מופ"ת סיכום ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת 15.11.2015
למידע נוסף על תחום לוגותרפיה ומשמעות בחיים
