תסכול קיומי – Existential frustration 

תסכול קיומי: Existential frustration  חוסר מימוש הרצון למשמעות (Frankl, 2010, p. 61), תחושת חוסר משמעות וריקנות (Frankl, 1969, p. 83) . המונח מקושר לעיתים עם הביטוי ריק קיומי (Frankl, 1969, pp. 84-85; Frankl, 2010, pp. 61-62)  תסכול קיומי עלול לגרום לבעיות נפשיות, אך אינו צריך (Frankl, 1969, p. 62). תסכול הנובע בשל שאיפה למשמעות שלא התמלאה. פראנקל ראה את התסכול של חוסר המשמעות כנוירוזה של העידן החדש שיצרו שקיעת המסורות והדת. (Frankl, 2010, p. 61); (Frankl, 1969, p. 83).

 

Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New York: World Publishing Co.

Frankl, V. E. (2010). The feeling of meaninglessness: A challenge to psychotherapy and philosophy (Alexander Batthyány, Ed.). Milwaukee: Marquette University Press.

 

 

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב, ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה (Ph.D). מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד כתב העת המקוון "בלוגותרפיה" והמרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית (ICAL). מחבר הספרים: "מבטים נסתרים", "גישור ממוקד משמעות" , "בין אדם למשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית"

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה ובינה AI

לוגותרפיה בעידן ה-AI

העידן המודרני מאופיין במהפכה טכנולוגית מהירה, שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו ומשוק העבודה. לצד היתרונות העצומים, מתעוררת שאלת מפתח מטרידה: האם יש לאדם ערך כאשר מכונה מסוגלת לבצע את תפקידו ?

דילוג לתוכן