ריק קיומי – Existential vacuum

ריק קיומי: Existential vacuum תחושת חוסר משמעות וריקנות (פרנקל, 1969, עמ '83); חוסר מימוש הרצון למשמעות (פרנקל, 2010, עמ '61). המונח משמש לעיתים עם המונח תסכול קיומי (ראה פרנקל, 1969, עמ '84-85; פרנקל, 2010, עמ' 61-62). הריק הקיומי עלול לגרום לבעיות נפשיות, אך אינו צריך (ראה פרנקל, 1969, עמ '62). הביטויים העיקריים של הריק הקיומי הם שעמום ואדישות (פרנקל, 1969, עמ '85).

Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New York: World Publishing Co.

Frankl, V. E. (2010). The feeling of meaninglessness: A challenge to psychotherapy and philosophy (Alexander Batthyány, Ed.). Milwaukee: Marquette University Press.

פרנקל היה הראשון שאבחן את התסמונת ותיאר אותה כתסכול קיומי המתבטא בשעמום, ריקנות פנימית אדישות והרגשה של חוסר משמעות.על פי הלוגותרפיה שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המסורתיות אינן יעילות בטיפול בתסמונת הריק הקיומי מאחר ולשיטתה מדובר בהגדרה מחדש של "טבע האדם" , טבע אשר מביא בחשבון את הכיסופים למשמעות ולמעשים שהם משמעותיים עבורו, הן במימד הפיזי והן במימד הנואטי של הרוח האנושית/ 

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב, ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה (Ph.D). מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד כתב העת המקוון "בלוגותרפיה" והמרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית (ICAL). מחבר הספרים: "מבטים נסתרים", "גישור ממוקד משמעות" , "בין אדם למשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית"

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה ובינה AI

לוגותרפיה בעידן ה-AI

העידן המודרני מאופיין במהפכה טכנולוגית מהירה, שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו ומשוק העבודה. לצד היתרונות העצומים, מתעוררת שאלת מפתח מטרידה: האם יש לאדם ערך כאשר מכונה מסוגלת לבצע את תפקידו ?

דילוג לתוכן