התעלות עצמית – Self-transcendence

התעלות עצמית: Self-transcendence – היכולת האנושית הייחודית להגיע אל מעבר לעצמי (Frankl, 1969, p. 8)   לעבר תחושת אישית של משמעות, או כלפי אדם אחר (Frankl, 2004, p. 4)  התעלות עצמית היא הבסיס של האנושיות (Frankl, 1969, p. 99; Frankl, 2010, p. 109).. לצד ההתרחקות העצמית, ההתעלות העצמית היא אחד משני המאפיינים הבסיסיים של הקיום האנושי שזוהה על ידי פרנקל (Frankl, 1969, p. 99; Frankl, 2004, p. 4).

במאמרו של פראנקל "Self-transcendence as a human phenomenon" התעלות עצמית משמעה שהאדם מתעלה מעל העצמי של הקיום האנושי, זהו מצב בעל איכות אנושית גבוהה בה הוא פתוח לעולם ולאפשרויות נוספות, התעלות עצמית היא תמצית הקיום (Frankl, V. E. 1966). בני האדם יכולים להתעלות מעבר לעצמם למען אידיולוגיה, רעיונות ואנשים אהובים. פראנקל עשה שימוש תרפויטי בשתי התכונות "התעלות " ו "התרחקות" על מנת לעזור למטופלים להתמודד בהצלחה עם ההפרעות השונות שהיו להם.

 

Frankl, V. E. (1966). Self-transcendence as a human phenomenon. Journal of Humanistic Psychology, 6(2), 97-106

Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New York: World Publishing Co.

Frankl, V. E. (2004). On the theory and therapy of mental disorders: An introduction to logotherapy and existential analysis (J. M. Dubois, Trans.). New York: Brunner-Routledge.

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב, ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה (Ph.D). מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד כתב העת המקוון "בלוגותרפיה" והמרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית (ICAL). מחבר הספרים: "מבטים נסתרים", "גישור ממוקד משמעות" , "בין אדם למשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית"

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה ובינה AI

לוגותרפיה בעידן ה-AI

העידן המודרני מאופיין במהפכה טכנולוגית מהירה, שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו ומשוק העבודה. לצד היתרונות העצומים, מתעוררת שאלת מפתח מטרידה: האם יש לאדם ערך כאשר מכונה מסוגלת לבצע את תפקידו ?

דילוג לתוכן