מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
המצפון הוא תופעה קמאית היסודית להוויה האנושית, שבבסיסו אינו מודע במובן שאינו ניתן להשתקפות ולרדוקציה. ניתן להשוות זאת לעין- שבבסיס הרשתית שלה ממש מצוי ה"כתם העיוור", שהוא מקום כניסתו של עצב הראיה, ודווקא שם התבוננות עצמית או השתקפות עצמית לא אפשריות. תופעה זאת טבועה באדם בהיותו ישות מחליטה, אך מבחינה פנומנולוגית דווקא אותן החלטות נכבדות, אותנטיות מבחינה קיומית, מתרחשות באופן לא רפלקסיבי ולכן גם לא מודע. במובן הזה המצפון הוא אי רציונלי או קדם הגיוני, מעבר לחקירה ולדרישה. זוהי הבנה קדם מוסרית של משמעות שקודמת לכל הבנה שהיא של ערכים, ולפיכך אינה קשורה לערכי המוסר, לנורמות חברתיות ולקודים של התנהגות כאלה או אחרים. האי רציונליות של המצפון מתבטאת בכך שמה שנחשף בפניו אינו משהו שישנו אלא משהו שמוכרח להיות, משהו שאינו ממשות אלא אפשרות בלבד המצפה להתממש וזאת ניתן לעשות באמצעות האינטואיציה. מתוך כך נראה כי הוא פועל מתוך "אינסטינקט אתי" שבשונה מאינסטינקט החיים הביולוגי מטרתו אינה כללית אלא פרטית וממשית.
עוד ניתן לומר שתפקידו של המצפון הוא לגלות לאדם את תפקידו הייחודי ברגע מסויים בבחינת "חוק אינדיווידואלי" בלבד. לחיות על פי המצפון משמע לחיות תמיד ברמה אישיותית גבוהה, מתוך ערות לממשות הקונקרטית של כל מצב ומצב.
בסיכומו של דבר המצפון לפי הלוגותרפיה הוא "איבר ההקשבה" או "איבר המשמעות"- היינו אותו קול פנימי שמוביל אותנו אל הדבר הנכון, אל המשמעות. "יכולת אינטואיטיבית לגלות, "להריח" את "תבנית המשמעות" (הגשטאלט) הקשורה במצב נתון, הפשר של מצב מסויים" (פאברי, 1983). זהו קול משונה ודק המשחק תפקיד מרכזי בחיינו, נמצא אתנו תמיד אף אם אנחנו לא ערים לקיומו. לעיתים, כפי שמתאר ויקטור פרנקל אנחנו מתכחשים לו או משתיקים אותו, כמו שעשו בעיניו הנאצים בשואה, אך הוא שריר וקיים.
