כשקיבלתי מפרופ' דוד גוטמן את מאמרו לפרסום במגזין, התרגשתי לקרא מסמך יחודי חשוב ומלמד אשר דן בהשפעתו של אלפרד אדלר על תורתו של ויקטור פראנקל, בבחינת הדברים שלא ידעתי .. בעיני זהו מאמר מרתק ורצוף תובנות חדשות, אשר עיקרו מלמד לא פחות על הבנתו ויושרתו המקצועית של פרופ' גוטמן ככותב המכיר מקרוב את יחסי הרעיונות בין השניים / דרור שקד
מתוך המאמר :
"משמעות חיינו", ספרו של אדלר נכתב ופורסם בשנת 1931. ספר זה מכיל רעיונות שהקדימו את בני דורו והם רלוונטיים גם בימינו"
"אדלר הקדים את פרנקל באומרו שהתשובות שהאדם נותן על כל אחת מן השאלות הללו מהוות את משמעות חיי האדםומשמשות מדד לערכו. ועל מנת להצליח במשימה הזאת, על האדם לשתף פעולה עם שאר בני האדם בחברה שבה הוא חי…"
מתוך המבוא, "אתחיל את דברי בסקירה קצרה על חיי שני אישים, שני יהודים מווינה, שהיו בין יוצרי התיאוריות הגדולות בפסיכולוגיה במאה העשרים. כל אחד מהם יצר אסכולה פסיכולוגית משלו. והתיאוריות שלהם שינו את פני הפסיכולוגיה, הרחיבו את תחומה, ביססו ועיגנו אותה במדע, ותרמו תרומה גדולה בהבנת הכוחות והגורמים הרבים המודעים והלא-מודעים בהתנהגות האנושית. השפעתם על הפסיכו-תרפיה מורגשת עד היום. אמשיך בסקירת ההבדלים הבולטים והמשמעותיים ביניהם בגישתם להתנהגות האדם. ואסיים את דברי בקרע המצער שנוצר ביניהם."
לפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר הייתה השפעה רבה על התיאוריה של ויקטור פרנקל, "אבי הלוגותרפיה והניתוח הקיומי", שתורתו נחשבת ל"אסכולה השלישית בפסיכולוגיה שיצאה מווינה". למען האמת ההיסטורית עלי לציין שפרנקל "שאל" ופיתח מושגים מרכזיים רבים מתורתו של מורו ויריבו אלפרד אדלר. את אלה אמנה בהמשך …. (מוזמנים לקריאת המאמר המלא – קובץ PDF)
** אין להעתיק ללא קבלת אישור מראש מהכותב, כל הזכויות שמורות ©