בשורת הכפרות  

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות “האדם הוא אדם במלוא מובן המילה רק כשהוא מתמסר לשירות של עניין מסויים או לאדם אחר. הוא נהפך להיות אדם שלם אך ורק מתוך התעלמות מעצמו” (הרופא והנפש/ויקטור פראנקל) בבית ילדותי הצירוף ״כפרה עלייך״ התגלגל בטבעיות בפיהן של הנשים (אמא, סבתא) והיה למטבע לשון. כמעט כל משפט התחיל והסתיים בצירוף זה, לרוב כביטוי של חיבה. לעומת … המשך לקרוא בשורת הכפרות