מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת שגית שלמה,שומרת המנגינות
משמעות, פְּתַח לָנוּ שְׁעָרֶיךָ
לקראת יום הכיפורים ותפילת הנעילה החותמת אותו, שבשיאה מושר הפיוט "פתח לנו שער" (בקהילות אשכנז) בו פונה המתפלל לאלוהיו ומבקש הזדמנות אחרונה למידות הסליחה והרחמים התנגן בי השיר של עמיר בניון "עומד בשער". זה שיר שיוחס על ידי רבים לגלעד שליט בתקופה שכל עם ישראל ציפה לחזרתו מהשבי אך הדעה הרווחת היא שהוא מבקש את ביאת המשיח.
אני רוצה להציע פרשנות נוספת – ה"עומד בשער" הוא המשמעות שאנחנו כל כך חסרים אותה בתקופה של פילוג בעם, של בלבול ושל אובדן ערכים, מוסר ודרך. אנו משוועים לבואה, מצפים לה ומבקשים אותה בחיינו.
עומד בשער/ עמיר בניון
"..שמעתי שאתה ממש עומד בשער
ושכל שה תמים יוכל לגור ביער ושמעתי
שגם הלב הזה יותר לא ימות
דמיון יחתום הסכם שלום עם מציאות
כל הצלילים יהיו לשיר אחד פשוט.. "
** כל הזכויות שמורות לעמיר בניון מחבר המילים והלחן
לשיר והלחן במלואו ביוטיוב – לחץ כאן
איזה מן מין את/ה, משמעות?
תמיד התייחסתי אליה בלשון נקבה, אולי בשל מינה הדקדוקי, אולי בשל היותי אישה, אולי כי השיוויון האמיתי בין המינים עוד רחוק מאתנו ואנחנו זקוקות לכוח גם בדמות משמעות.. בכל מקרה נעים לי לחשוב עליה גם כ"דמות" זכרית, לדמיין שהיא א-מינית, שאין לה ייחוס מסוים כי היא אוניברסלית, כלל אנושית, פונה לכל אדם באשר הוא, ובעיקר כשם שהיא נגישה וברת השגה יש בה תמיד חלק נשגב, טרנסנדנטי שלא ניתן עד הסוף להבין אותו ולהגיע אליו.
האם תמיד הָיִיתָ לי?
הדובר פונה אל המשמעות בטענה ששמע את בואו, את חזרתו, היינו הוא היה תמיד ויהיה תמיד, נוכחותו קבועה ובלתי תלויה בדבר. הוא נצחי, אם כי אנחנו לא תמיד חווים אותו. רעיון החזרה בשיר משמעו הגעתו בזמן המתאים, אנחנו צריכים להכיר בקיומו האל-זמני, אבל לקחת אחריות על גילויו. לפי הלוגותרפיסטית אליזבת לוקאס "המושג הלוגותראפי של טבע האדם מביא בחשבון את כיסופינו למשמעות", ומהם כיסופים אם לא לדבר שקיים היה תמיד ואנחנו מצפים לשיבתו ללא הרף, כל פעם באופן אחר כמילות השיר : "ראיתי סולם געגועים יורדים ועולים".
האם אני שומע/ת או רואה אוֹתְךָ?
שש פעמים בשיר מוזכר בשיר הפועל "שמעתי", חמש פעמים "ראיתי".
במעמד הר סיני כתוב "וְכָל הָעָם רֹואִים אֶת הַקּוֹלֹות" (שמות, טו', כ)
לפי הרב איתמר אלדר רש"י מפרש זאת כך: "רואים את הקולות – רואין את הנשמע שאי אפשר לראות" , כלומר: הוא משווה אופי ניסי למעמד זה. כך הדובר בשיר מתייחס למשמעות בעיניי, כמו אומר: אני רואה את קוֹלוֹתֶיךָ, משמעות, או אני שומע את מַרְאֵךָ (להזכיר, הפעם בלשון זכר..) – החושים מתערבבים, החוויה כמעט אקסטטית.
העובדה שלא רואים אותו ברמה הפיסית אין בה כדי ללמד על כך שאינו קיים, כמילות השיר: "זה לא חזיון תעתועים". יש חיזיון אך אין תעתוע. הלב מרגיש את מה שהשכל לעולם לא יוכל להבין או במילותיו של הפילוסוף הצרפתי בלז פסקל:
"ללב יש הגות משלו שאין ההגיון יודע עליה" (פרנקל, 1969)
כל היקום ערוך ומוכן לִקְרָאתְךָ, משמעות
אתה ,משמעות יקר, בן של מלך, קדוש, מלא הוד והדר, מלאכים עורכים לכבודך שולחן כפי שמלמד אותנו השיר. הטבע כולו, על השתנותו וכוליותו מכריז על בואך. מצד אחד השמש חושפת את צידה האחר, את צילה, מגדל "מזדעזע ונופל" אך לא פחות חשוב מכך (אם לא יותר) "הים הכריז על יום שמח" , "הכוכבים והירח מרקדים".
אל תתן לנו לחכות יותר, מר משמעות
העדר המשמעות בחיינו מכלה כל חלקה טובה "השתגענו, אין לנו יותר פנים", "לא נשארו כלים.. לשבור", "אנחנו לא יודעים מי פה צלול מי השיכור"- פנינו לאבדון בהעדרך.
סוף טוב, הכל טוב?
השיר מסתיים בנימה אופטימית, ומזכיר לנו שלמשמעות יש כוח חזק יותר מכל כוח אחר בחיינו. הוא, המשמעות, "ממש עומד בשער" ומבטיח סוף לפחד "כל שה תמים יוכל לגור ביער", מנבא תנועה (מתח נואטי, חיובי) מהמציאות אל הדימיון ( במשפט הקסום "דימיון יחתום הסכם שלום עם מציאות"), מבטיח עוררות רגשית נצחית "הלב הזה יותר לא ימות", ובסופו של דבר "כל הצלילים יהיו לשיר אחד פשוט"- כל החלקים יתחברו, תחושת הכאוס תקבל הגיון כי
"החיים , בעיני פראנקל, הם תשבץ אשר מאחוריו חבויה תמונה " /ג'וזף פאברי
ועלינו רק להאמין בה ולגלות אותה.
רשימת מקורות:
לוקאס, א' (1998). חיים משמעותיים -ספר לוגותרפי. הוצאת דביר
פאברי, ג' (1983) . המשמעות של חייך. ספריית פועלים
פרנקל, ו' (1969). השאיפה למשמעות. הוצאת דביר.
שגית שלמה, מחברת הספר "שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות", בוגרת המחזור הראשון של תכנית Associate in Logotherapy באוניברסיטת תל אביב ומוסמכת כ־ Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. שגית עוסקת בכתיבה ובחקר שירה ומשמעות, מרצה במסגרות שונות ומנחת קבוצות בתחומי לוגותרפיה ומשמעות.
Image by Barbara Jackson from Pixabay
