מלאו אסמינו משמעות 

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות

מלאו אסמינו משמעות 

“ודאי ברגיל הבריות אינם רואים אלא את שדה השלף של החלופיות- אין הם רואים את האסמים המלאים , שלתוכם נאסף יבול חייהם , המעשים שעשו, היצירות שיצרו, האהבות שאהבו, הסבל שעמדו בו בעוז. מבחינה זו יכולים אנו להבין מה שנאמר על האדם בספר איוב (ה’ כו): שהוא בא אל קברו “כעלות גדיש בעתו” (פרנקל, 1982)

נכון שקל לנו יותר לראות מה לא עשינו, מה לא הספקנו, מה חסר לנו בחיינו, במה נכשלנו? זה האוטומט, זאת התגובה המיידית, זוהי ברירת המחדל. אולם, כדי לחוות ולמצוא את ה”יש”, כדי לזכור את כל העשייה והשפע בחיינו נדרשת מאיתנו תשומת לב, נדרש מאמץ, נדרשת עבודה יומיומית. 

לקראת חג השבועות ננסה לעשות זאת דרך השיר “מלאו אסמינו בר”

מלאו אסמינו בר/ פנחס לנדר, דוד זהבי 

מלאו אסמינו בר ויקבינו יין, 

בתינו הומים, הומים מתינוקות 

ובהמתנו פורה – 

מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, 

ואין, ואין עדיין? 

מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, 

ואין, ואין עדיין?

אז במה בעצם מלאו האסמים? 

בר – בר הכוונה לתבואה, שם כללי למיני הדגן אך יש לה עוד משמעויות, שאין ביניהן קשר, כגון: נקי, טהור (‘בר לבב’), בן (‘בר מצוה’), חוץ (‘חיות בר’) לא במקרה השתמש המשורר במילה זאת ובחר לפתוח איתה את השיר. לדעתי יש כאן רצון להוכיח ולהנכיח את העושר והמגוון הרב שיש לנו. 

יין – היין נחשב משקה חגיגי בדת היהודית וזכה לברכה משלו “בורא פרי הגפן” (משנה, מסכת ברכות), כשמברכים את המסובים בכל הטוב והמיטיב. מעניין לראות כי חווית ייצור היין וצריכתו קשורה בחוויה של חוסר וודאות. ייצור יין דורש מעורבות אנושית החל מהבציר, דרך סחיטת הענבים ועד תחילת התסיסה. אך מהרגע שבו מתחיל תהליך תסיסת היין אין בידי האדם שליטה מלאה לא על מהלכו ולא על תוצאותיו, דהיינו על איכותו, ניחוחו וטעמו של היין. גם השפעת שתייתו של המשקה התוסס יוצרת מצב שאינו בר-שליטה, המאיים בפריצת גדרי תרבות (כמו אצל אדם שיכור).  מכאן שמשתמשים ביין בטקסי מעבר כגון טקס נישואין, ברית מילה ועוד. (סילמן, 2014). 

ועוד, במיתולוגיה היוונית דיוניסוס נחשב אל היין, הגורם לנו להיות שיכורים ועל ידי כך להתחבר לתת מודע שלנו. ליין יש כוח להרים בני אדם, להוציא אותם מחוץ לעצמם, לשחרר אותם ולגלות להם שהם יכולים להיהפך שמימיים. הוא מייצג את הצדדים הבלתי נשלטים באופיו של האדם.  

האקטיביות של אדם עד גבול מסויים בצד אי הוודאות, חוסר השליטה והחיבור לתת מודע לאיזורים אחרים שבתוכנו, הגם שהם עלולים להיות הרסניים, יש להם פוטנציאל לחבר את האדם למשמעות בחייו. כדי למצוא משמעות עלינו להסכים לשחרר את השליטה, את ההחזקה, את האחיזה, את פנטזיית הביטחון ולקחת סיכונים, לנסות, להעז.  

תינוקות – גם השימוש במילה “תינוקות” מחזיק את הפוטנציאל האדיר המגולם באדם. זה משהו ראשוני, גולמי, שטרם התקלקל, שטרם התמסך, שיש בו טוהר, זכות וניקיון. ובתינו, לדברי המשורר, הומים מהם. כמה פוטנציאל למשמעות זה מבשר. 

בהמה – פריון הבהמות גם הוא מעיד על חיים, על שפע ועל המשכיות. כמו כן מספקות הבהמות השייכות למשפחת הפריים את צורכי האדם – מפיקים מהן חלב, בשר, צמר ואמצעי לבוש והנעלה. רוצה לומר הבהמות מאפשרות את השרדותו הפיסית של האדם ועליו מוטלת האחריות לחיות חיים רוחניים, לממש את הפוטנציאל האנושי שבו.   

“מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?” 

מכורה בתרגום מילולי היא המולדת, ארץ מוצאו של אדם ואליה פונה הדובר בשיר, כמו מבקש לרצות אותה בכל מעשיו או להביע אהבתו כלפיה, כמו אותה מכורה ב”משירי ארץ אהבתי” של לאה גולדברג “מכורה שלי ארץ נוי אביונה..”.  

אני ארצה להציע פרשנות נוספת והיא שהמכורה היא המשמעות. על פי האטימולוג ארנסט קליין הוראתה המקורית של המילה מכורה היא ‘כריית באר’. (מהשורש כ.ר.ה ולאו דווקא מהשורש כ.ו.ר כפי שמקובל לחשוב) (רוזנטל, 2013), ואולי מבקש כאן הדובר מהמשמעות- מה עוד תבקשי? מה עוד נדרש ממני לעשות? או בלשון הלוגותרפיה- למה אני עוד נתבע מהחיים כדי להגשים אותך? 

לסיכום, 

ויקטור פראנקל מציע לנו להתבונן בעברנו כבאסם מלא כל טוב, כשפע של אפשרויות שנוצלו בכל המצבים ובכל נסיבות החיים, טובים ורעים כאחד, או כפי שכותב: “במקום אפשרויות יש לי ממשויות בעברי , לא רק ממשות המלאכה אשר עשיתי והאהבה אשר אהבתי , אלא גם של הסבל שנשאתי באומץ רוח” (פרנקל, 1982) 

לכל המאמרים של שגית שלמה, שומרת המנגינות

ללקסיקון מונחים לוגותרפי – לחץ כאן

לעמוד הבית לחץ כאן

ביבליוגרפיה:

סילמן-אלגאווי, נ’ (2014). המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית. הקיבוץ המאוחד

פרנקל, ו’ (1982). הזעקה הלא-נשמעת למשמעות. תל-אביב: דביר.

רוזנטל, ר’ (2013). מולדת יש רק שתיים. בלוג השפה העברית של מילון רב מילים.

האקדמיה ללשון העברית בערך “בר”

לקריאת המאמר החירות למשמעות – לחץ כאן 

תמונה מאת  Andreas Göllner  מ-  Pixabay 

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, סטודנטית לתאר שלישי (Ph.D), בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ומוסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארה”ב Viktor Frankl institute USA ,​בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA במנהל ומנהיגות החינוך -אוניברסיטה תל-אביב. חוקרת שירה ומשמעות, ומלווה את התפתחות האתר מראשיתו כיועצת תוכן מקצועית וככותבת תוכן ומאמרים. ​מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה” אשר משמש קהל קוראים רחב, חוקרים ומטפלים.

אחרים קראו גם את:

נתן אלתרמן עם תרצה אתר

על המשמר

מאמר המיועד לכל הנשים הרגישות , אלו בעלות הנפש העדינה והשברירית שעורן חשוף לכל פגע …

כתיבת תגובה