3
Jun
2019

לבכר את המשמעות 

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות

לבכר את המשמעות

“the human will to meaning is considered to be the basic and most important reason for most human behavior (Frankl, 1955, 1959, 1969, 1975).”

למרות שמשמעות בחיים הוכחה כבר, גם מחקרית, כצורך הבסיסי והראשוני של האדם, אנחנו שוכחים פעמים רבות לתעדף אותה, לחפש אותה, לעמול להשגתה,  לדבר בשבחה,  ולהעניק לה את המקום הראוי לה. רחל המשוררת מסייעת לנו לעשות זאת דרך שירה “חג”  

חג /רחל 

נִיבִים דּוֹבְרִים אֵלַי: זִרְעִינוּ

בְּמַעֲנִית לֵבָב;

וְיוֹם יַגִּיעַ וְהָיִינוּ

לְשִׁבֳּלֵי זָהָב.

וְיֶלֶד רַךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ

פִּרְחֵי דָגָן לָבֹר,

וְהֵלֶךְ דַּל בִּמְלִילוֹתַיִךְ

רַעֲבוֹנוֹ יִשְׁבֹּר

חֲרֹשׁ, חוֹרֵש, וּזְרַע, זוֹרֵעַ,

בְּמַעֲנִית הַלֵּב,

וּבוֹאוּ, בּוֹאוּ, זָר וָרֵעַ,

לְחַג קָצִיר קָרֵב.

השיר נתפס כשיר ארספואטי בו מתארת הדוברת את תהליך היצירה. אני ארצה להציע פרשנות נוספת שלו כשיר ארסלוגותרפי, היינו: אומנות המשמעות – לפי שני הפירושים העכשוויים של המילה אומנות (ummânu במקור באכדית): אוּמנות כמומחיות במלאכה, ואוֹמנות כיצירה

הקול הקורא למשמעות 

הדוברת שומעת קול פנימי בתוכה – “ניבים דוברים אליי”, הקוראים אליה לעשות פעולה. בלשון הלוגותרפיה לא היא השואלת אלא היא הנשאלת, היא נתבעת למענה.

“נחוצה לאדם.. התביעה שיקום ויגשים פשר פוטנציאלי שמצפה לו” (פרנקל, 1970)

הבטחה למימוש

אותם זרעים, אותם קולות פנימיים רומזים לדוברת שאם תקשיב להם, אם תשמע בקולם, אם תהיה אקטיבית- “וְיוֹם יַגִּיעַ וְהָיִינוּ/ לְשִׁבֳּלֵי זָהָב”, תמומש ההבטחה, תתקיים המשמעות.

שיבולים הם שם כולל לצמחים שבהם גדלים גרגרים של חמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל וכוסמת המשמשים למאכל, כלומר: דרך מטאפורת השיבולים שמייצגת עושר, פריחה, הזנה, מגוון רחב – ולא “סתם” שיבולים אלא “שיבולי זהב” שרק מוסיף למראה ולאיכות – מורגש הפוטנציאל של הזרעים שהדוברת נקראת לשתול.

 סבל ומשמעות

לא פשוט להבין מהי משמעות אף לא קל למצוא אותה, כי היא לא קורית מעצמה. האדם “הנידון לחירות” כדברי הפילוסוף סארטר, נדרש לפלס את דרכו בתוך הערב רב של האפשרויות ולזהות את זו המתאימה עבורו, זאת שנועדה בשבילו ולא זו בלבד אלא שעליו להיות מחויב לה. כך מתואר בשיר תהליך מציאת המשמעות “במענית לבב”. המילה “מענית” הזכירה לי צירוף של מילים: מענה+תענית. חשבתי על הקשר בין צום לבין משמעות. הצום מחייב את האדם להתחבר למימדים גבוהים שבתוכו הואיל והוא נדרש לדחיית סיפוקים, להסחה מהצרכים הפיסיים הבסיסיים. כך אולי יוכל לזכות במענה רוחני, בהתקרבות למשאבים הסגוליים שבתוכו. לא בכדי בחרה המשוררת לצרף את המילה “לבב”, כי רק בלב ניתן לחוש משמעות, כפי שכותב פרנקל “לעיתים מסתבר שתבונת לבנו מעמיקה יותר מתבונת מוחנו”  (פרנקל, 1969)

מילדות לבגרות

אנחנו יודעים שהצורך במשמעות, גם אם קיים תמיד, מתעורר בשלב התפתחותי יחסית מאוחר אצל האדם. אז עולה המודעות, הבשלות ושאלות קיומיות מתחילות לפעם בו.  כך גם בשיר- פריחת השיבולים מאפיינת את הילדות: “וְיֶלֶד רַךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ/ פִּרְחֵי דָגָן לָבֹר”, ומי שיקצור אותם בקיץ, מי שיבין כוחה וחשיבותה של משמעות יהיו ההלך, הזר והרע.

“הזורעים הדמעה ברינה יקצורו”? (תהילים קכו ה)

כמצוות הלוגותרפיה נמצאת המשמעות מחוצה לאדם , לכן הזורעים כאן, גם אם בדמעה, אינם אלה שיקצרו, או מדויק יותר לומר קיום המשמעות תלוי, לפחות בחלקו, בקצירתם של אחרים את מה ששתלנו, לכן הזר והרע בשיר מוזמנים ע”י הדוברת לקצור את שזרעה.

מעניין גם השימוש במילים “זר” ו”הלך” – הנתינה כערך, נתינה למען הנתינה, לא למטרת טובות הנאה ולא בהכרח לקרובים אלי. זאת גדלות נפש, זוהי רוחניות אמתית, או בלשון הלוגותרפיה: “היות אנושי פירושו תמיד להיות מכוון וקשוב כלפי משהו או מישהו שאינו אתה עצמך” (שם)

עולם הטבע כאנלוגי לעולם משמעות 

ההקבלה לטבע מזמנת עושר רעיוני ועושר ויזואלי. תמונת השיבולים, פרחי הדגן, החרישה והזריעה ממחישים את יופיה של המשמעות ואת מגוון האפשרויות שלה, מדגישים את ההשתנות של המשמעות מרגע לרגע, כמו בטבע, ומבהירים לנו שכדי לקצור פירות יש לעמול- כדי למצוא משמעות יש להיות אקטיביים.

אוּמנות ואוֹמנות המשמעות   

המשוררת רחל

רחל המשוררת

מעשה הזריעה הוא מלאכה והוא יצירה, כך גם מעשה החרישה והקצירה.

גם כותבת השיר, רחל בלובשטיין, חיה חיי אומנות הלכה למעשה- התמקצעה בחקלאות וראתה זאת כמשימת חייה, ראתה בכך עם חבריה בני העלייה השנייה מעשה יצירה כשלעצמו, והזינה את שירתה בעולם זה. גם השירה היא מלאכת מחשבת והיא בריאה יש מאין. עבור היוצר ועבור הקוראים.

מכאן שעלינו לבכר את המשמעות – לתת זה זכות ראשונים, להעניק לה בכורה.

 

חג ביכורים שמח!

 

ביבליוגרפיה 

פראנקל, ו’ (1969). השאיפה למשמעות. הוצ’ דביר.

פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר.

השיר “חג” נכתב ע”י המשוררת רחל 1931

Image by Free-Photos from Pixabay 

שגית שלמה המכונה גם שומרת המנגינות, חוקרת שירה ומשמעות, עוסקת בכתיבה ומפתחת תכנית “מה הפשר” 

You may also like

לאחוז בקרני המשמעות
בין אושר למשמעות
מלאו אסמינו משמעות 
משמעות החיים ומשמעות בחיים

Leave a Reply