10
Dec
2017

שלהבות של משמעות

על רעיון התגברות האור על החשיכה 

מאת: דפנה ברבן , פסיכולוגית קלינית

מבהלת האדם הקדמון-ועד הלוגותרפיה בימינו

החגים מציינים רעיונות רוחניים שמלוים אותנו כל השנה ותכונתם קשורה לעונה ולטבע של אותה תקופה.

תקופת סוף כסלו היא תקופת שפל של האור הטבעי. התמעטות הירח הרגילה בסוף החודש יחד עם שיא התקצרות הימים והתארכות הלילות. בימי האפילה האדם נקרא אז להאיר את החשיכה באורו.

זה נכון הן ברמה המעשית והן במישור הרוחני. לקחת אחריות על המציאות החשוכה ולתרום מאורו.

בתלמוד מסופר “תנו רבנן לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל

שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו ,וזו היא מיתה שנקנסה עלי אמד וישב ח’ ימים

בתענית,כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים…”.

זה הבסיס הקוסמי אוניברסלי לחגיגות בימים אלה. באירופה חגגו את ‘מיסת האור’ בימים אלה.

אם כך, מחד ניצבת אחריותו ויכולתו של האדם להאיר את סביבתו, זהו ערוץ היצירה, ומאידך יכולתו

להתחבר ליפי הטבע, יציבותו, מחזוריותו,  ועוצמתו זהו ערוץ החויה. שני אלה רעיונות יסודיים בלוגותרפיה.

כמו ויקטור פרנקל גם בנימין זאב הרצל גילה והגה את חזונו בתוך האפילה של שנאה כלפי בני עמו.

הרצל שלח ידו גם בכתיבה ספרותית. בסיפורו ה’מנורה’ הוא מתאר את חוויותיו האישיות

דרך סיפור חייו של יהודי מתבולל שחזר לחיק יהדותו ומדליק שוב נרות בחנוכה. “היה היה איש

שהרגיש את המצוקה להיות יהודי בעומק נשמתו ..וכשחזרה השנאה הישנה נתגבש לו רעיון צלול

לחזור אל היהדות.. ידידיו הטובים סבורים היו שיצא מדעתו.. כשהחזיק בידו לראשונה את המנורה

עם תשעת הקנים נתמלא רגש מופלא. וכל זה נעשה לו למשל להלהבתה של האומה. נר אחד שמוצא

לו רע ועוד רע ומולם החשיכה מוכרחה לסגת מפני נרות הצדק והאמת והחופש והקידמה והאנושיות

והיופי. ושום תפקיד אינו נותן אושר יותר מתפקידו של שמש האור.

בשפתו של פרנקל הנתינה והיציאה מהעצמי אל האחר הינן אבני יסוד בדרך לביסוס המשמעות בחיינו.

רעיון התגברות הרוח על מגבלות החומר  זהו הרעיון הנואטי במיטבו. במקורות היהדות הוא מיוצג

על ידי סיפור הנס של השמן המועט שהספיק לשמונה ימים וסיפור נצחון המעטים על הרבים.

בחזון הנביא זכריה נראה לו בחלום חיזיון של מנורה ושני ענפי זית (כן ,זה המקור לסמל המדינה).

“ראיתי והנה מנורת זהב..ויאמר אלי המלאך הידעת מה אלה? ואמר לא, ויען ויאמר זה דבר ה’ אל

זרובבל  לא בחייל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה’ צבאות”.

פרנקל מדבר על האל הלא מודע המצוי בנשמת האדם ומניע אותו לגבורה, לחסד, לחמלה 

ולהתעלות על צרכי עצמו. האור המסמל את החג מבטא איכות רוחנית זו.

חנוכה מכונה ‘חג קטן’ משום שאין בו איסורים ואין בו שבתון ואין בו סעודות מצוה. יש בו שתי מצוות

בלבד. אמירת הלל בבקר והדלקת נר בלילה .בכוחן של הודיה והדלקת נר להפוך יום חולין ליום חג.

כך גם בחיינו השוטפים. אמירת תודה על היש בחיינו, הדלקת נר בחשיכה על אדן החלון, כלפי

חוץ כלפי האחרים, הארת פנים, הארת הלב, תשוקה והתלהבות משנים רגעים סתמיים או כואבים לתחושת חג.

You may also like

לוגוסקופיה – כלי תומך בטיפול ויעוץ לוגותרפי
לוגותרפיה – תמצית הגישה
המקרה של שוהם – הצצה לשיחה לוגותרפית
שובי לערכך