15
Dec
2018

פואטולוגיה – חקר המשמעות בשירה

מאת דרור שקד

פואטולוגיה הינה תחום העוסק בחקר המשמעות בשירה. מקור השם נגזר מהמילים “פואטיקה” (תורת השירה והפיוט) ו”לוגותרפיה” (טיפול באמצעות פשר/משמעות).

התפתחות התחום בישראל

שגית שלמה, חוקרת משמעות בשירה

התחום פותח בישראל ב 2016 על ידי שגית שלמה חוקרת משמעות בשירה, העוסקת בחקר וניתוח שירה ומשמעות בחיים. התחום התפתח על רקע הצורך ליצור זיקה רעיונית בין השאיפה של האדם למצוא משמעות לבין קיומם של תובנות, תפיסות חיים ומשמעויות רבות המובעים בשירה העברית, הפואטולוגיה מציעה שיטות עבודה לניתוח התבוננות ופרשנות של שירה על מנת לסייע לאדם למצוא היבטים נוספים בדרכו למצוא פשר בחייו. בשל הניסיון האישי והרקע המקצועי של מפתחת התחום, הפואטולוגיה בראשיתה הוטבעה כענף לוגותרפי חדש הבא לחקור משמעויות בשירה ולחלץ בעזרתה מהויות ומשמעויות אישיות ויחודיות דרך ניתוח וחקר טקסטים של שירה עברית. שגית הקרוייה בפי רבים גם “שומרת המנגינות” הינה אשת חינוך חוקרת ומפתחת את התחום במסגרות חינוכיות ועצמאיות שונות. בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ,בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA בחינוך מטעם אוניברסיטת תל-אביב.

המסד הרעיוני

על פי “הפואטולוגיה” השיר הוא יותר מסך מילותיו והוא מערב מימדים שונים, הוא מציע כלים להתבוננות אינטגרטיבית ומורכבות- כמו בחיים, מערב עולם פנימי עם עולם חיצוני, משמש דרך לתקשר עם עצמי ועם העולם, מאפשר פריצת גבולות וחריגה מעצמי, מגלה טפח ומכסה טפחיים, נשאר למשמרת נצח ולוקח אותנו אל מחוזות חדשים ומשמעותיים בחיינו.

בשירה קיימות משמעויות נגלות ומשמעויות נסתרות רבות המהוות אוצר יקר ערך לעוסקים בחקר המשמעות בחיים. כיום בעידן בו אנו שרויים כל הזמן גם בכל מקום וגם בשום מקום, ממהרים אל הדבר הבא, מדברים “מברקית”, צמאים להספיק כמה שיותר, עסוקים בהגשמת מטרות ויעדים, חילוץ משמעויות בשירה מאפשר לנו למצוא משמעויות יחודיות לנו. “בעוד המשמעות היא חד פעמית וקשורה למצב הייחודי, הרי מעבר לה ישנן משמעויות אוניברסליות הקשורה למצב האנושי המשותף לבני האדם.. ערכים כלליים” (הרופא והנפש/ ויקטור פראנקל).

המתודה הפואטולוגית וישומה

הפואטולוגיה עושה שימוש בעקרונות הכלת הנראטיב, תוך התבוננות עמוקה בשיר האזנה וקריאת מילותיו, ומתן פירוש אישי לטקסטים שלו. בדומה לגישות אחרות כגון ביבליותרפיה התהליך משמש ככלי לעקיפת מחסומים רציונליים, ומאפשר לעולמו הפנימי של האדם להתעורר ולמצוא רמזי משמעות ביחס לעצמו.

במסגרת התהליך מבוצע ניתוח מתודולוגי מעמיק ומיפוי של משמעות בשירים של כותבים רבים מתקופות שונות. זהו תהליך של חילוץ של תובנות ותכנים לוגותרפיים בשירים, וכפי שכותב דוד רוקח בשירו “באנו לפענח”: בָּאנוּ לְפַעְנֵחַ אֶת עַצְמֵנוּ, לְקלֹף אֶת עוֹרוֹת/ הַנֶּפֶשׁ, לָדַעַת מַה נָּחַלְתָּ מֵאָב אוֹ מֵאֵם/ וּמַה הוֹסַפְתָּ בַּגּוּף וּבָרוּחַ מֶשֶׁךְ נְדוּדֶיךָ..”

את תחושת הגילוי העצמי ניתן למצוא בשיר של אברהם חלפי “עטור מצחך” , את היציאה מעצמי וההתעלות בשיר של נתן זך “כולנו זקוקים לחסד” ואת החיבור לאחר ולרוח האנושית בשיר “אחרי הכל את שיר..” של שלמה ארצי. 

ניתוח פואטולוגיה מוביל לחילוץ משמעויות מתוך טקסטים של שירה עברית על בסיס הלוגותרפיה, וישנם כבר עשרות רבות של שירים שנותחו בדרך זאת והם מהווים בסיס לעוסקים בחינוך, ליועצים למטפלים ובכלל לאוהבי שירה ומשמעות, וניתן ללמוד אותו גם במסגרת השתלמויות של מרכזי פסג”ה של משרד החינוך. תחום זה עשוי להוות מימד המשך נוסף לעבודה טיפולית באמצעות ביבליותרפיה אשר פותחה בארץ על ידי אדיר כהן.

שאלות חקר וסוגיות בתהליך

הפואטולוגיה עוסקת בבחינת השירים במבט לוגותרפי ומחלצת מהם תובנות רבות העונות על שאלות כגון:

  • מי אני בתוך השיר
  • אילו מערכות יחסים המתקיימות בעולמי אני מזהה בשיר, ומה מאפיין כל אחת מהן
  • מהם ערכי הליבה בחיי וכיצד הם משתקפים בפרשנות השיר
  • מהם המאווים, התשוקות, החלומות שלי כפי שמשתקפות מהשיר
  • מהם הכוחות, משאבי הרוח, הייחודיות שלי הנשאבת ממילות השיר, מלחנו
  • אלו משמעות בחיים משתקפות מהשיר
  • מהו מעמדה של המשמעות בשיר ביחס אלי
  • אלו משמעויות ותובנות על החיים השיר מלמד

מקורות ודוגמאות בשירה

השירה, על פי חיים נחמן ביאליק היא המרחב האולטימטיבי לגילוי- גילוי עצמי, גילוי העולם הסובב אותי, גילוי משמעות בחיים. משם צמח המושג “פואטולוגיה”.

“דרך השירה בורחים “מן הקבוע והדומם בלשון, אל החי והמתנועע שבה, המלים מפרפרות תחת ידיהם: כבות ונדלקות, שוקעות וזורחות כפתוחי החותם באבני החשן, מתרוקנות ומתמלאות, פושטות נשמה ולובשות נשמה.. החול מתקדש והקודש מתחלל. המלים הקבועות כאלו נחלצות רגע רגע ממשבצותיהן ומחליפות מקום זו עם זו. ובינתים, בין כסוי לכסוי, מהבהבת התהום” (מתוך “על כיסוי וגילוי בלשון”, ח.נ ביאליק)

ויקטור פראנקל, הוגה תורת הלוגותרפיה, מתאר נתיבים שונים באומרו שלמשמעות בחיים בהם הנתיב החוויתי: “ערכים חוויתיים.. מה שאדם נוטל מן העולם מבחינת פגישותיו וחוויותיו כמו בהתמסרות ליופי שבאומנות..”

אומנות השירה אם כן היא נתיב מרכזי למציאת משמעות דרך חיבור הסמלים שבה לעולמו הפנימי של האדם, זיהוי פוטנציאלים חבויים, גילוי ה”אני האותנטי” והרחבת האזור המודע שלו, כפי שכותבת המשוררת תרצה אתר:מתוך “המילים לעולם אינן טועות” (מתוך: “דם וזמן”)  .

בשפה הדבורה, הפרוזאית, ניכרות מגבלות בייצוג המציאות, כפי שגורס הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ז’אק לאקאן. לדבריו: “המילה היא המוות של הדבר”. האדם יחיה תמיד בחווית חוסר, או בלשונו איווי (desire). לעומת זאת לשון השירה פורסת בפנינו מניפה של משמעויות והיא בבחינת המעט המחזיק את המרובה, ובכך עונה, לפחות באופן חלקי, על אותה חווית חסר בשפה ובחיים.

עבודת גילוי המשמעות מתבצעת ומתרחשת תוך שימוש בכלים לוגותרפיים כגון: שאלות סוקראטיות, רמזי משמעות המאותרים בשירים ע”י הקורא (רמזי לוגו), קריאה פנומונולוגית היינו: זיהוי מצבים אנושיים בכאן ועכשיו/ בהווה וקריאה אל עבר המשמעות, כלומר: אל המקום אליו האדם יכול להגיע.

נתן אלתרמן כותב בשירו “ירח”: “גם למראה נושן יש רגע של הולדת”, ועל פי השקפה זאת מיושמת תורת הפואטולוגיה, כלומר: פיתוח היכולת להתבונן בעיניים אחרות וחדשות באותו טקסט שירי, אף אם הוא ישן מאד.

תהליך הגילוי מתרחש דרך חשיפה לטקסטים שיריים מסוגות שונות, כגון: שירי משוררים, פזמונים, שירים חדשים וישנים.

חלק מהשירים מולחנים וניתנת התייחסות אף לאלמנטים נוספים שהופכים את השלם לגדול מסך חלקיו, כגון: מקצב, טונציה, כלי נגינה משולבים, תנועה של השיר, חזרתיות וכד’.

דרך הפרשנות האישית של השיר האדם מזהה את ייחודיותו וחד פעמיותו בעולם: “שום אדם אינו יכול לבוא במקומו של אדם אחר- בשל ייחודיות מהותו של כל אדם”/ פראנקל

מגמות וישום בישראל

סדנת מרגישים ומדברים שירה ומשמעות

ועל רקע א הלוגותרפיה תורתו של ויקטור פראנקל מחבר הספר “האדם מחפש משמעות” , על פיה נוצר בדרך זו חיבור מופלא בין ניתוח מובנה של שירים לבין היכולת של האדם לקבל השראה, למצוא הקבלה ולמצוא משמעות בחייו. היות ומדובר על תחום השואב רבות מהתפיסה הלוגותרפית ניתן לכנות אותו גם “פואטולוגותרפיה” ופותחו מערכים מובנים לסדרת שאלות וחקר המשמשים גורמי מקצוע אנשי חינוך, מטפלים ויועצים, ומתקיימים דיאלוגים עם יוצרים ומשוררים, על מנת לנתח ולחקור משמעויות ברבדים עמוקים יותר גם מנקודת מבטם.

בדומה לתחומים המתפתחים בארה”ב, ואנגליה,כגון הפדגוגיה הדיאלוגית אשר פותחה על ידי פאולו פריירה, בארץ ישנה מגמה גוברת מצד אנשי חינוך, מטפלים ויועצים להעשיר את שיטות העבודה בכלים חדשים ובנקודות מבט נוספות על המשמעות בחיים.

תחומי יישום

התחלות ראשונות של שילוב שירה במסגרת הלוגותרפיה ניתן לראות החל מ 1969 בעבודותיהם של JimLantz PhD ו  Karen V.Harper PhD   כפי שמובא במאמרם “Using poetry in  logotherapy” במסגרתו הם מתארים מס’ גישות המשלבות בין שירה ללוגותרפיה. הפואטולוגיה אשר פותחה בישראל עי שגית שלמה כוללת כיום סדרת מערכים מובנים לחקר משמעויות דרך מגוון רחב של שירים ישראליים בתחומים של:  זהות ושייכות, מסע אל הילדות, אמהות ואבהות, אהבה וזוגיות​, התמודדות עם סבל ומשברים, הורות במאה ה-21 , מגדריות,  קשר אנושי חברות, המימד הרוחני שבאדם, חיפוש דרך ומבט אל העתיד.  

מקורות

אפרתי, ד’ & ישראלי, י’ (2007). הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז’אק לאקאן. משרד הביטחון הוצאה לאור. אוניברסיטה משודרת

ביאליק, ח”נ (1954) [1915]. גילוי וכיסוי בלשון. דברי ספרות. דביר. תל אביב. 22-31

גולן, ר’ (2002 ). הפסיכואנליזה והשפה- היכרות עם לאקאן.

פאברי, ג’ (1992). ציוני דרך למשמעות. אח.

פראנקל, ו’ (1946). הרופא והנפש. יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית. הוצאת דביר

פרנקל, ו’ (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר.

פרנקל, ו’ (1982). הזעקה הלא-נשמעת למשמעות. תל-אביב: דביר.

דרור שקד, (2018) “לאחוז בקרני המשמעות”

אליזבת לוקס, (1988), חיים משמעותיים. תל-אביב: דביר.

פרופ’ דוד גוטמן, (1999), עבודה סוציאלית משמעותית – לוגותרפיה למטפל. דיונון 

Using poetry in logotherapy –  The Arts in Psychotherapy Volume 18, Issue 4, 1991, Pages 341-345

קישורים למאמרים וניתוח שירים

בלוגותרפיה לוגותרפיה ושירה” – כולל עשרות ניתוחים פואטולוגיים עם הפניות וציטוטים בין השירה ללוגותרפיה

“מה הפשר” אתר הכולל פעילויות וחומרים ניתוחי שירה עברית וראיונות עם יוצרים בנושאי משמעות בשירה

רמזי משמעות פואטיים” – הרצאה ביוטיוב מתוך כנס “אדם מחפש משמעות במאה ה 21” אוניברסיטת תל אביב 13.5.2017

 

** הזכויות על התמונה שמורות לאתר pixabay Pexels / 9161 images

You may also like

אומר לך מי אתה
תמונה ללא תשלום של ריקוד נערות על ידי עץ. צילום: יוסי אפונסו
עץ המשמעות 
עקרונות וערכים בפילוסופיה הפראנקליאנית
לאחוז בקרני המשמעות