10
Aug
2018

על הנסים ועל המשמעות 

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות

יש רק שתי דרכים לחיות על פיהן, אחת היא ששום דבר הוא לא נס והשנייה היא שכל דבר הוא נס.” (אלברט איינשטיין)

ההגדרה הרווחת לנס היא התרחשות על טבעית, כזו שמעורבת בה התגלות אלוהית, משהו שלא סביר שיקרה לפי השכל הישר. 

לרוב אנחנו חושבים על נס כמשהו גדול, עוצמתי בממדיו – מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, פך השמן..    אך האם זאת האפשרות היחידה? 

הרמב”ן מבחין בין ניסים גלויים לניסים נסתרים, ובכל מקרה טוען שהתערבות אלוהית בטבע קיימת כל הזמן. אני ארצה להרחיב את ההגדרה ולטעון בשם הלוגותרפיה שחיינו הם נס על כל רגע ורגע שלהם, נס שיכול אך לא חייב להיות מתורגם למשמעות רליגיוזית. זהו כוח יקומי שנקרא לו “משמעות עליונה” שביסודה קיימת ההנחה ש”קיים סדר.. ואפשר לכנות אותו בשמות שונים: אלוהים, חיים, טבע, המערכת הסביבתית (האקולוגית).. לעולם לא נצליח “למצוא” משמעות זו בשלימותה. נוכל רק לחפש אותה כמיטב יכולתנו”. (ג’וסף פאברי). 

מצאתי שניתן להתחקות אחרי אותו מושג חמקמק “נס” דרך שירים, וזאת אנסה לעשות בפוסט הבא. 

נס הקיום ביקום

כל מה שמתרחש סביבנו עשוי לעורר פליאה על עצם קיומו אם רק חושבים על זה לרגע. כל מה שמובן לנו מאליו בעצם כלל אינו מובן, החל מהקימה בבוקר אל יום חדש:

זֶה הֲרֵי לֹא פָּחוֹת מִנֵּס שֶׁהַבֹּקֶר קָם עַל מְקוֹמוֹ / מִתְקַיֵּם וּמַמְשִׁיךְ, דרך השגרה על פרטיה הקטנים- מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה גַּם שׁוֹטֶפֶת/ גַּם סוֹחֶטֶת, הַחַשְׁמַל זוֹרֵם בְּמַסְלוּלוֹ הַחֲשָׁאִי

ועד לבריאותנו : “הַלֵּב לֹא קָרַס, הַבֶּטֶן לֹא פָּקְעָה” .(ניסים שבשגרה /מאיה וינברג) 

חווה אלברשטיין בשירה הנפלא “אתה פלא” מיטיבה לתאר זאת כך:  

“כל רגע בו אנו חיים/ הוא רגע חדש/ כל רגע בו אנו חיים /אין שני לו ביקום “. 

נס היחיד כחידה

כשמונה מיליארד איש חיים היום בעולם. אין אדם זהה לזולתו, האין זו עובדה פלאית כשלעצמה?  “יודע אתה מה שהינך – / אתה פלא / אתה יחיד ומיוחד /אתה פלא /בכל העולם כולו /אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך”, “טמונה בך היכולת לכל דבר/ כן, פלא הינך (אתה פלא/ חווה אלברשטיין). המשוררת חלי ראובן ממליצה לנו לאמץ רעיון זה ולשנן אותו שוב ושוב, עד שנתחיל להאמין בו: “זאת אני, ואני פלא גדול!”

נס הקרוי “מקרה”

ויקטור פראנקל עוסק בשאלת המקריות וכך הוא כותב: 

“אני דן בשאלה על “המקריות הטהורה”. והאם מאחורי המקריות הגלויה לעין מסתתרת משמעות עמוקה או גבוהה יותר?.. אני חושב שהגישה הנכונה למקריות.. היא לא לנסות אפילו להסביר אותה. אני מכל מקום, בור מכדי להסביר אותה ופקח מידיי מלהכחיש אותה”. רעיון העדר ההכחשה של המשמעות מאחורי המקרה בא לידי ביטוי בשירה של ויסלבה שימבורסקה: יכול היה לקרות, / חייב היה לקרות, /קרה מוקדם יותר, מאוחר יותר, /קרוב יותר, רחוק יותר, /קרה לא לך.” (כל מקרה)  

נס החיבור המרחיב

עיניים נפגשות, יד מלטפת, נפש לנפש, רוח לרוח. קשר אנושי, חיבור אמיתי ועמוק בין בני אדם הוא לא פחות מנס בעיניי. לא ניתן להסבירו במילים, הוא מייצר התרחבות של כל אחד מהצדדים, הוא גדול מסכום החלקים, והוא שייך ל”מימד הנואטי” בלשון הלוגותרפיה (התבוני, הסגולי, הייחודי לבני האדם) -” לראות את הזולת ולאמר: “הנה אלוהים (חלי ראובן) ,  “וכאשר תגדל – / התוכל אז לפגוע באדם אחר/ אשר כמותך הוא פלא/ גם הוא יחיד ומיוחד/ גם הוא פלא/ עליכם להוקיר זה את זה” (אתה פלא/ חוה אלברשטיין)

 נס ביאת האהבה

הלוגותרפיה מכונה גם “תראפיה של אהבה” . האהבה על פיה היא הערך הגבוה ביותר שקיים, היא התכלית, המשמעות, ומהווה נס כשלעצמה : “האהבה היא גם קסם..  בעיני האוהב העולם נהפך לקסום וטובל בערכיות נוספת”.. 

היא גם פלאית ביכולתה לחקות את מעשה הבריאה: “הודות לפלא הזה (האהבה) מתרחש דבר בלתי נתפס- בדרך העקיפין הביולוגית: דמות חדשה נכנסת לחיים על כל המסתורין של הוויתה הייחודית והחד פעמית- הילד (פראנקל, הרופא ונפש)

הזמרת ריטה כתבה ושרה על נס האהבה: “ניסים שקופים תופרים אותנו / זה לזו ברשת פלא ברגעים האלה”, “הפרטים הקטנים הם שנחשבים אהוב שלי”, “האהבה שלנו שוכנת בעריסת לבנו, / שקטה ומכוסה” (ניסים שקופים /ריטה)

נס צפונות המצפון

למה המצפון הוא גם נס? כי אני חושבת שהוא עונה על ההגדרה של משהו שלא ניתן לתפוס באופן רציונלי, כי הוא איבר ההקשבה של האדם המקרב אותו לנשגב, או כדברי הלוגותרפיסט ג’וזף פאברי: “מצפון הוא.. קול משונה ודק, המשחק תפקיד מרכזי בחיינו. עלינו להאזין לאוזננו הפנימית הקולטת לחשים של משמעות עליונה ורחשים של הירארכיית ערכים, שאין לנו כל אפשרות להגיע אליהם בדרך אחרת..” (ג’וזף פאברי)

גם השירים מדברים את הנס הזה: “הקשיבי אך ורק לקולך/ משהו בפנים צועק אצלך” (אדמית הראל, רמי קליינשטיין), או “תעשי קודם שקט/ בין המחשבות שלך/ שלא ירעישו לי את עצמי” (כשאת מקשיבה/ חלי ראובן) 

להניף את נס הנס

לאור הדברים שנאמרו לעיל- היות הנס חזות האהבה, המצפון והמשמעות העליונה  

עלינו להוקיר אותו ולהכיר בעוצמתו ובחשיבותו אף אם איננו מבינים אותן עד תום,  כפי שכתב מאיר אריאל: “בלאט, חרש חרש/ אט אט, טופפות/ עתידות עתידות לקראתנו”. (מודה אני). המבט קדימה צריך להיות מלווה בתחושת נס מתמיד. 

נס יושרת השיר 

לסיום , חשבתי על כך שגם השיר הוא נס אחד גדול- מבחינת כותבו ומבחינת קוראיו. 

הוא בבחינת כוח על טבעי. לעולם לא נצליח לפענח ולהבין אותו באופן מלא. הוא תמיד יסמל עבורנו משהו אחר, הוא תמיד “יזרוק” אותנו אל עצמנו, 

אך כמו בעולם המשמעות נצטרך להאמין שקיימת מאחוריו אמת שלמה, וכמו שפאברי כותב: “אם יתמזל לנו מזלנו , נצליח מידי פעם לחטוף מבט בתוכנית האב, העיקר הוא להניח שהיא קיימת”. 

מאחלת לכם שלעולם לא נראה את הקיים כמובן מאליו כי “יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת/ אַתְּ זוֹכֶרֶת וְנִזְהֶרֶת” (ניסים שבשגרה, מאיה וינברג)  

 

השירים שהוזכרו בפוסט: 

אתה פלא / חוה אלברשטיין 

כל מקרה /ויסלבה שימבורסקה, מוני אמריליו

ניסים שקופים/ ריטה, בינג’מין לורן פלד

ניסים / אתי אנקרי 

ניסים שבשגרה / מאיה וינברג 

נטע ורעיון שהגיע זמנו/ חלי ראובן

רוצי קטנה /אדמית הראל, רמי קליינשטיין

מודה אני / מאיר אריאל

You may also like

עטור מצחך משמעות
מחוה עד חוה לא קמה כחוה
אבא, הראה לי לאן אוכל להגיע
עמיחי עמי חי