מימד הרוח – בין תקשימה לפרנקל

“ויקטור פרנקל הניח את היסודות של הלוגותרפיה והניח לאחרים לבנות על יסודות אלו. הירושי תקשימה נמנה עם אלו אשר הרימו את הכפפה הזו והוא אכן בנה ביצירתיות ובדמיון על היסודות שהניח פרנקל.  (פאברי, מנהל המכון ללוגותרפיה בארה”ב)

בכריכת ספרו של הירושי תקשימה  “רפואה פסיכוסומטית הומניסטית” מופיע המשפט הבא של ויקטור פרנקל:  “לגלות את הסיבות – נחוץ המדע, להבין את החולה – נחוצה הפילוסופיה, לטפל באדם – נחוצה אנושיות” . הרוח מהווה את המימד הייחודי לאדם ותקשימה רואה את עצמו כרופא הומניסטי, הוא קורא לענף הרפואה העוסק בהפרעות הנובעות ממימד הרוחי של האדם “רפואה פסיכוסומטית הומניסטית”. תקשימה רואה עצמו כרופא של מחלות “נואו-פסיכוסומטיות” למחלות שמקורן ברוח האדם אשר גורמות לסימפטומים גופניים. העמקתי בספרו ואני ואני מוצא לנכון לשתף את הקוראים במקצת הדברים המובאים בו. 

כריכת הספר

הממד הרביעי

תקשימה מתבסס על יסודות הלוגותרפיה שהניח ויקטור פרנקל ומוסיף לכך נדבך משלו – לשלושת הממדים שקבע פרנקל (גוף, נפש ורוח), הוא מוסיף את הממד התפקודי.

תקשימה הוסיף מימד רביעי, את המימד התפקודי, אל שלושת המימדים הסומטי, הפסיכולוגי והנואטי  (גוף נפש ורוח) שקבע פרנקל.  המימד התפקודי אמנם קשור למימד הגופני אך נבדל ממנו, העין היא חלק מן הגוף (הסומטי) אולם הראייה היא תפקודית.  הבנה זו שימושית לגבי אבחון של מחלה הטיפול בה והריפוי שלה. הרפואה המודרנית מכירה בקיומן של מחלות פסיכוסומטיות שמקורן בנפש אך שהסימפטומים שלהם מתבטאים בגוף. פרנקל הסב את תשומת ליבנו למחלות “נואוגניות” אשר מקורן ברוח (נואוס).  מחלות אלו הן מחלות “נואו פסיכוסומטיות”, ולענף הרפואה שעוסק בהפרעות אלו הוא קורא “רפואה נואו פסיכוסומטית” או בשל העובדה שמחלות אלו ייחודיות לאדם (להבדיל מבעלי חיים) הוא קורא “רפואה ניאו-פסיכוסומטית הומניסטית” .

שלושת המימדים של פרנקל גוף נפש ורוח זהים לסומא, פסיכה ונואוס. תקשימה בספרו מבחין בין התודעה (mind) לבין הנפש (פסיכה). הוא מייחס לתודעה חוסר זהות עם הנפש ומיחחס לה שני תפקודים מרכזיים: התפקוד האחד– מהווה חלק הוא חלק מהנפש והוא מוגבל לזיכרון, לרגש ולתפיסה המיידית, הבאה לידי ביטוי בהתנהגות המשותפת לכל בני האדם ולבעלי החיים. התפקוד השני של התודעה הוא חלק מן הרוח, והוא כולל חוכמה, המביאה לידי פעולה חופש פעולה התעלות מצפון  תפקודים שהם בלעדיים לאדם בלבד. ניתן לחקור את פעולת הזיכרון באופן מדעי אולם את החוכמה וההתעלות אלה אינם ניתנים למדידה או לניתוח או ליצירה מחדש, מדובר בחריגה אל מעבר לתחום המדע, וניתן לגשת אליהם רק דרך הפילוסופיה.

פרנקל  ותקשימה שניהם דוקטורים לרפואה, בעלי גישות פילוסופיות, ושניהם בוגרי בית הספר של החיים. פרנקל היה כלוא במחנות הריכוז הנאציים ותקשימה היה כלוא בבית סוהר בזמן מלחמת העולם השנייה חלה בשחפת ועבר סבל וייסורים רבים. שניהם רואים מעל ומעבר למרחב המדעי שם נמצוייה הפילוסופיה והאנושיות. פרנקל אמר על תקשימה “הוא תמיד הרשים אותי באצילות ברוחניות בחוש ההומור ובחוכמה שלו לכן הוא נועד להיות לוגותרפיסט”. 

הפילוסופיה כאמור חורגת מעבר למחקר המדע ועניינה היא ההתנסות האישית שלנו בחיינו הייחודיים, אלו שלא ניתן לנתחם או לחזור עליהם בניסויים חוזרים. את חיי היחיד לא ניתן למדוד במונחים כמותיים, אלא להתנסות בהם מבחינה איכותית. כך על פי תקשימה על בסיס יסודותיו של פרנקל גם רפואה העוסקת בחיי האדם חורגת מעבר לתחום ההשגה של המדע אל תחום הפילוסופיה.

ההבדל בין פעולה להתנהגות

על פי תקשימה הפעולה בה נוקט האדם היא תוצר של קבלת החלטה, של רצון האדם במימד הרוח (הנואוס) הבלעדי של האדם. ההתנהגות לעומת זאת הינה תוצר של גירוי חיצוני או פנימי והיא מותנית ואוטומטית, היא התוצר של המימד הנפשי (הפסיכה). את ההתנהגות המייצגת ידע ואינסטינקט, מסוגל המדע לחקור בתור בעיות או תופעות שניתן למדוד אותן, לנתחן או לחזור עליהן. ואילו את הפעולה המייצגת חוכמה, ערכים, מצפון, אחריות אי אפשר לחקור באותו אופן, אלא רק במסגרת הפילוסופיה, במונחים של משמעות. ידע אפשר להקנות והאינסטינקט מתפתח מאליו, אולם את החוכמה לא ניתן להקנות, אין היא מתפתחת באופן טבעי, היא כרוכה בהחלטות של האדם על פי ניסיונו ועל פי ערכיו, על פי משמעות הרגע בו הוא מצוי.

בספרו מתאר תקשימה שכדי להבין את הפעולות המנטליות של האדם ושל בעלי חיים יש צורך להבין את היחסים בין הביולוגיה לסוציולוגיה או במילים אחרות יכולת לבצע הבחנה בין מדע לפילוסופיה. הוא מצטט את מקס ובר (1920-1864) אשר התייחס למשמעות של פעולה, ומגדיר אותה בצורה הבאה: אנו מתארים את מה שאנשים או בעלי החיים עושים בלי לחקור את הסיבות הסובייקטיביות לעשייתן אנחנו מדברים כאן על התנהגות. אבל כאשר אנו חוקרים את ההיבטים הסובייקטיביים של מה שהם עושים את הסיבות והחשיבה המונחות ביסודם והמדריכות אותם אזי אנו עוסקים בעולם המשמעות.

הלוגותרפיה היא בסיס המאפשר להביא לידי הומניזציה מחדש של הרפואה אשר מאוימת להיהפך לרדוקציונית המטפלת בבני אדם לתקנם משל היו חפצים או כאל מערכת דחפים ואינסטינקטים בלבד אשר ניתן לערוך בהם מניפולציה. אילו היה בכך אמת אזי די היה להסתפק במדע בכדי לאבחון ולפתור מחלות.

על סוגי הרצון

נהוג לשייך לתודעת האדם סוגי רצונות כגון: הרצון לשרוד (פבלוב), הרצון לעונג (פרויד), הרצון לכוח (אדלר), הרצון למשמעות (פרנקל).

הרצון לשרוד, לעונג ולכוח משותף לבעלי החיים ולבני האדם, אולם הרצון למשמעות הוא ייחודי לבני האדם בלבד. באופן כללי הרצון לשרוד הוא הדאגה הלא מודעת היסודית של הנפש וניתן להבחין בה אצל תינוקות. הרצון לעונג מתפתח מאד בגיל הנעורים והרצון לכוח ניכר בשנות גיל העמידה. הרצון למשמעות הוא החשוב ביותר אצל מי שהגיע לבגרות. הרצון לשרוד לעונג ולכוח משותף לכל לאדם ולבעלי החיים והוא מבטא את הנפש. הרצון למשמעות הנמצא רק בפעולות האדם, הוא הביטוי של הרוח. לפי פרנקל, מציאת משמעות בחיים היא עניין מרכזי לבני האדם. כוח כאשר משתמשים בו כראוי הוא אמצעי למימוש המשמעות, ועונג ניתן להשיג כתוצר לוואי של מציאת המשמעות. המשמעות אינה לא אמצעי ולא תוצר לוואי אלא המטרה. הספר מביא נושאים המחברים את הפילוסופיה לרפואה מתוך הלוגותרפיה המבהירה לנו שהרוח בדומה לגוף ולנפש, יכול להיות הגורם לנירוזה. אנשים שאינם יכולים למצוא מטרה או משמעות לחייהם עלולים לסבול מריקנות רוחנית, מ “ריק קיומי” ועלולה להופיע אצלם צורה מיוחדת של נוירוזה “נוירוזה נואוגנית”.

תפיסה ארבע מימדית של האדם

מתוך הספר איור בעמ' 19
מתוך הספר איור בעמ’ 19

תקשימה פיתח תפיסה ארבע ממדית של טבע האדם על ידי כך שהוא מאחד את הלוגותרפיה של פרנקל עם התפיסה היפנית של שין, צי, טאי (גוף, טכניקה, ורוח), וכך הוא משלב ברפואה מדע, פילוסופיה ואנושיות. ארבעת הממדים אליהם תקשימה מבסס את ספרו הם : המבני (הפיזי), התפקודי (פיזיולוגי), הנפשי (פסיכולוגי), והרוחני (הנואטי).  פרנקל הבחין בשני ממדים בצד הנפשי (הנפש והרוח) ובממד אחד בצד הסומטי, ואילו תקשימה מבחין בשני ממדים בכל צד.

הממד הרוחני ממלא תפקיד מרכזי בהיווצרות של מחלות אשר יכולות להתפתח כתוצאה מקונפליקט בין ערכים קונפליקט במצפון או העדר משמעות ומטרה בחיים. הריפוי “הפסיכוסומטי הומניסטי” דורש תחילה אבחנה מדויקת ונכונה של הממד שהוא המקור למחלה. מטרת הלוגותרפיה היא להביא לידיעת המטופלים את המשאבים הכבירים של הרוח האנושית, את הרצון למשמעות שאותו הדחיקו או שהתעלמו ממנו, את היכולת שלהם לקבל החלטות, את הכוח הטמון בהם להתעלות מעבר לעצמם. יצירתיות, תפקידים מחויבות, אחריות והכוח של הרוח האנושית שלהם לנקוט עמדה מסויית. תקשימה מציין בספרו שפרנקל תבע את המונח “התנגדות פסיכו נואטית” שמתאר מצב שאנשים המונעים ע”י חרדות עלולים להפוך לנוירוטיים, אולם אם עוזרים להם למצוא מטרה לחייהם ופועלים בהתאם לה הם יכולים להתגבר על כך . במקרה כזה הכוח הנואטי פועל בניגוד וכנגד הכוח הפסיכולוגי. הכוח הנואטי יכול גם לתגבר את הכוח הפסיכולוגי, למשל במקרים בהם אנשים חווים דחפים רגשיים למשל בשעת מאמץ גדול לנצח להשיג או להצליח במשהו כמו גם להירפא ממחלה, במקרה זה מימד הרוח שלהם מהווה את ארון התרופות כפי שמכנה זאת פרנקל אשר כולל כוחות ומשאבים העומדים בכל העת לרשותו של האדם, ומאפשרים לו להתעלות, לחרוג מעצמו להתגבר על סבל וקושי, להיות יצירתי, לפתח את דימיונו, להביע חוש הומור, לחוש אהבה וכן לפעול על בסיס ערכים ואחריות.אם תרצו זוהי סינרגיה בין מימד הרוח למימד הפסיכולוגי של האדם. 

מדברי פרופ’ דוד גוטמן על ד”ר תקשימה:
“דוקטור תקשימה היה דמות מכובדת בלוגותרפיה, אחד מידידו של ויקטור פרנקל. איש אציל במלוא מובן המילה. ניפגשנו בוינה והוא ביקש אותי לתרגם את ספרו
לשפה  העברית. עשיתי כבקשתו וביחד עם ד”ר אייזנברג תרגמתי את ספרו” (מרץ 2020) 

** המאמר מבוסס על ספרו של הירושי תקשימה, “רפואה פסיכוסומטית הומניסטית”, זמורה ביתן 1982, אשר תורגם מאנגלית לעברית ע”י ד”ר מניון איזנברג ופרופ’ דוד גוטמן

Photo by Brett Sayles from Pexels

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד
דרור שקד, מנהל מגזין בלוגותרפיה, לוגותרפיסט בעל הסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארצות הברית Viktor Frankl institute USA . מומחה לגישור, מוסמך לגישור משפחתי ומשלב את הלוגותרפיה ותפיסת המשמעות בחיים כמניע בסיסי בחיי האדם. מחבר הספר "מבטים נסתרים" - מסע פילוסופי בין נקודות מבט, עוסק ביעוץ, ליווי אישי ומשפחתי בהתמודדות עם קשיים, ומנחה סדנאות במסגרות שונות.

אחרים קראו גם את:

זקן נוטה למות

“שירת הברבור” של החולה הנוטה למות משמעות החיים בצל סופיותם

“שירת הברבור” של החולה הנוטה למות משמעות החיים בצל סופיותם – מצב אבסורדי או הזדמנות …

כתיבת תגובה