31
Aug
2019

יישום הלוגותרפיה בעבודה עם מהגרים

מאת, טוליו סולודקי, עו”ס מומחה לעבודה קהילתית וחברה

רקע על הגירה והשפעתה על מדינת ישראל

נושא ההגירה מלווה את ההיסטוריה של האנושות כולה. בתקופה הנוכחית במיוחד  העולם כולו מתמודד מול שאלות ואתגרים  הקשורים  אליה. מדובר על סוגיות מורכבות הקשורות להסתגלות המהגרים ולאופן קבלתם על ידי התושבים המקומיים.  מדינות גדלו והתפתחו הודות  למהגרים ובימינו אנו  קהילות גדולות של מהגרים מתגוררות  במדינות שונות בעולם ולא במדינה שבה נולדו. ישראל, מאז הקמתה ובאמצעות חוק השבות, מעודדת את יהודי העולם לעלות לארץ (להגר), על בסיס האידיאולוגיה של התנועה הציונית, אשר קבעה  שזכותו של כל יהודי  לעלות לישראל.

בארץ יש ניסיון רב בקליטת עולים, הכוללת מערכות  וארגוניים ממשלתיים  ומספר גדול של עמותות וארגונים וולונטריים. יחד עם זאת, ומכיוון שמדובר בארץ הגירה, מזוהים  לא מעט קונפליקטים  בין ותיקים לבין עולים וסביב הנושא בכללותו.   כשאנחנו מדברים על הגירה ניתן  לגשת לנושא מפרספקטיבות שונות. לא אוכל במאמר זה להתייחס אל ריבוי האספקטים המאפיינים את ההגירה. אנסה כן  להתמקד בתהליכים הן האישיים והן הנפשיים אשר מלווים את המהגר בהיותו כזה. 

 העולה המגיע לישראל

במאמר זה אפרט דרכי ההתערבות באמצעות כלים מהלוגותרפיה, העשויות לסייע לתהליכים הנ”ל ולהשפיע באופן מיטבי על קליטתו של העולה. המאמר מבוסס על ניסיוני בטיפול בעולים חדשים,  אך יחד עם זאת רוב המושגים הם אכן רלבנטיים למהגר שבוחר להגר מרצונו החופשי ומשיקולים  שונים. ( פליטים – אינם נכללים בקטגוריה).

 הפרספקטיבה הסוציולוגית  והפסיכולוגית

א) לפני ההגירה (העלייה)משתנים אשר משפיעים על התהליך :

 המוטיבציה לעליה: האם היא קשורה לאידיאולוגיה, למצב  כלכלי, לעתיד טוב יותר למשפחה, לדת, ללימודים, לקידום המקצועי וכד’.  באיזו מידה  העולה מוכן לעקור  ממדינתו ולהשתקע במקום אחר, לא מוכר. האם יש  כוחות שמושכים אותו לעבור למקום אחר הטומן בחובו סיכוי לשיפור מצבו או כוחות שדוחפים אותו החוצה ממדינתו.

איפיוני המדינה שממנה הוא מהגר : הדומה והשונה התרבותי 

מהי השכלתו – מה הן האפשרויות להיקלט במהירות בתעסוקה.

גיל, מעמד  משפחתי , מצב סוציו-כלכלי ועוד.

שליטה בשפות בכלל ובשפת המקום בפרט.

הכרות קודמת  את המקום החדש.

כל המשתנים הנ”ל הם משמעותיים מאוד ומרכזיים בתהליך ההסתגלות בארץ הקולטת.

ב)  לאחר העלייה – בארץ הקולטת.

כשמדברים על העלייה מקובל לחלק את תהליך ההסתגלות לשלושה שלבים. הזמן שכל מהגר נמצא בכל שלב קשור גם לגורמים שלפני העלייה אשר אליהם התייחסתי קודם ולמבנה האישיותי של כל אחד ואחד מהאנשים.

ירח דבש – התקופה הראשונה בארץ הקולטת: העולה  מתרשם  מהדברים החדשים, הוא מרגיש כתייר שמגלה עולם חדש.

תקופת הדיכאון –  מדובר  על התקופה שבה העולה מתחיל בהתמודדותו  עם המציאות החדשה.תקופה זו הינה משמעותית בקליטתו ובה חלק מהעולים  עוזבים וחוזרים למדינתם.

ריבוי אתגרים – העולה נדרש להתמודד עם מספר רב של אתגרים בהסתגלותו : שפה, פרנסה , לימודים, חברים, מצבים לא צפויים.

מורכבות – התהליך מורכב ושופע קשיים, העולה חווה זרות ושונות, הזיהוי עצמי והדימוי עצמי  עלולים להיות במשבר, ההשתייכות למעגלים חברתיים חדשים סבוכה והוא עלול להתבודד, יתכן שירגיש שרוי בקונפליקט בין שיפוטו האישי לבין שיפוטם של האחרים , וכמו כן ניכור, נוסטלגיה, הוא עלול לשלול את חיבורו אל הארץ הקולטת או את מורשתו שלו.

תעסוקה – במישור התעסוקתי ובתחום הפרנסה העולה ממוקם, בדרך כלל, בשולי החברה.

כל המאפיינים האלה מבליטים את מרכזיותה של תקופה גורלית זו בתוך תהליך ההיקלטות של העולה.מדובר כאן על השלב אשר בו הלוגותרפיה, באמצעות כליה ובעזרת שיטותיה, עשויה לסייע ולתרום את תרומתה הייחודית.

תקופת ההסתגלות

בתקופה  זו העולה מתחיל לשלוט בשפה, מתחיל להבין גם את הקודים התרבותיים, משתלב בעבודה ראשונית –  גם אם היא לא במקצועו, מתחילים להירקם קשרים חברתיים ותהליכי חיברות ותירבות מתפתחים.

מהניסיון  בשדה

אני מבקש לצטט משפטים אשר נאמרו ע”י עולים חדשים, המעידי  על מצבים שונים בתהליך המדובר:

“אתם (הגורמים המטפלים)  אחראיים על מה שקורה לי”  פירושו : האחריות היא של מישהו אחר, לא שלי

” לא אכפת לי  כלום” –  מצב של אפטיה

“חשבתי שיהיה אחרת, אני לא מסוגל להתמודד” – וויתור מול הקשיים

“סבלתי לא מעט, אבל היום אני מרגיש שהצלחתי” –  על אף הקשיים ניכרת הסתגלות למצב החדש

” העולם שלי במשבר ואתם לא מבינים אותי” – מיקוד בבעיות וקושי בלשתף

 “הכול שונה כאן , כל אחד חייב  להגן על עצמו” – הסתגרות והתבודדות

” לא ברור האם זו המדינה שלי ולמה באתי?” –  חוסר ביטחון ובלבול

” האנשים שבאו מאותו מקום אשר ממנו אני באתי והם וותיקים בארץ , כל כך שונים ממני” –  חוסר התייחסות אל התמורה  של כל אחד ואת שלו עצמו

כל המשפטים הללו מבהירים ברובם  את הימצאותו של העולה ב”תקופת הדיכאון” וניכר, כפי שציינתי זאת קודם לכן, שזאת התקופה אשר הלוגותרפיה עשויה לתרום את תרומתה הרבה. בנוסף לתופעות שציינתי לעי”ל, מזוהות בתקופה הזו מאפיינים נוספים שמוכרים פחות לגורמים הרלוונטיים הקולטים את העולה והם:

א) ישנם תמורות ושינויים מהירים שאף העולה עצמו אינו תמיד מודע להם.

ב) העולה נמצא  במצב של חוסר יציבות .

ג) הוא יכול להרגיש מצב של ריקנות פנימית וחוסר תחליט.

ד) חלק מהעולים עוברים, כתוצאה מהעלייה והקליטה, תקופת אבל, סבל וכאב.

תופעות כאלה גורמות לפעמים לעולה להרגיש ריק קיומי ועלולים להוביל אותו  לתופעות של אלימות (במיוחד בתוך המשפחה), חיבור לקבוצות שוליים והתנהגות חסרת אחריות כלפי היום יום שלו.בתקופת הדיכאון  מופיעה הדילמה: “מציאת משמעות או בריחה”

ההגירה  מהפרספקטיבה  של הלוגותרפיה

לפי העקרונות הבסיסיים של הלוגותרפיה, העולה  יכול למצוא  משמעות בדרכים שונות:

בדרך יצירתית –  העבודה לא רק  כפרנסה, אלא גם כזהות עצמית.

בדרך חווייתית –  באמצעות יצירת קשרים חברתיים עם הדומים לו ועם השונים לו.

בדרך התייחסותית אל הקושי –  כיצד נעמד כל אחד מול משבר ו/או שינויים בחייו.

 

כלים לוגותרפיים נוספים היכולים לסייע בעבודה עם מהגרים

העקרונות המרכזיים שעל המטפלים  לקחת בחשבון בבואם לחתור אל קליטתם המוצלחת  של העולים:

כוח ההתרסה של האדם: על ידי חיזוק מקורות כוחו של העולה, אשר ימנעו כניעה לקשיים חיצוניים ופנימיים.

התעלות והתרחקות: ע”י  חידוד ושינוי הראייה אשר דרכה העולה אף מסוגל לצחוק על חולשותיו.

ראיית העתיד: התמודדות עם מגוון דרישות ההווה ובו זמנית קביעת מטרות ויעדים לעתיד.

ייחודו של האדם: תוך הדגשה שכל אדם הוא יחיד ומיוחד, לכן חוויית המשמעות עבור כל אחד היא שונה, משתנה וסובייקטיבית.

אחריות על החיים: לחדד שכל אדם הוא האדריכל של מעשיו, מחדליו ועתידו.

גישה חיובית אל החיים – על אף העומס הרגשי והקשיים אשר כרוכים בתהליך הקליטה.

“חיים פירושו, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה לבעיותיו של האדם וקיום  התפקידים שהם מעמידים  בלי הרף בפני כל יחיד ויחיד” – ויקטור פראנקל.

מקורות עוצמה 

חופש לרצון – יכולתו של האדם לקבל החלטה באחריות ולא תחת שליטת הדחפים.

הרצון למשמעות  האדם  מסוגל לחפש משמעות-

משמעות בחיים –  לחיים יש משמעות בכל מצב וללא תנאי. על האדם לגלות אותה.

 

גישות בעבודה עם קבוצות ויחידים 

עבודה קבוצתית – כל אחד מהמשתתפים יבליט את הפן החיובי  שבמכלול חוויותיו.הקבוצה ככלי לחיזוק  הדדי.

דיאלוג סוקראטי –  לעזור לעולה באמצעות שאלות להעלות למודעות נושאים אשר לא מודעים לו על עברו, על סיבות ההחלטות לעליה, על ציפיותיו לעתיד, על שאיפותיו וכך לאפשר לו לראות ולשקול את אשר מטיב עם מצבו.

כוונה פרדוקסאלית –  לעזור לו להתרחק מעצמו ולצפות מבחוץ על עצמו, לעודד אותו לעשות דברים שמפחידים אותו (לדוגמא – לדבר בעברית עילגת  מול החברים שלו).לעודד את מסוגלותו לצחוק על עצמו (כיצד הוא מדבר, האם מבינים אותו)

הסחה – חיוני  להסיט את מחשבותיו  של העולה ממיקוד בבעיה המטרידה  אותו כל הזמן ( לדוגמא   “מה יהיה, האם אצליח למצאו עבודה? “) – לעזור לו לצאת  מהתבנית  הקבועה ולהובילו  להתרכז בדבר אחר.

לסיכום

השילוב  בין הידע הרב שיש  על ההגירה יחד עם עקרונות ערכי הלוגותרפיה, יכולים לקדם ולעזור לעולים החדשים בארץ  ויחד עם זאת להוסיף כלים  חדשים למטפלים. אני סבור שבסופו של דבר אם העולה אמצא  משמעות  לחייו בארץ, הוא גם ייקלט בצורה  חיובית  ויתרום לעצמו ולקהילתו.” אין אנו ממציאים  את פשר קיומנו,  אלא בעצם רק מגלים אותו”  – ויקטור  פראנקל

 

כותב המאמר: טוליו סולודקי, עובד סוציאלי (אוני’ עברית ירושלים)  וסוציולוגיה (ארגנטינה)  מתמחה בעבודה קהילתית, עבודה ורווחה וכן בעבודה עם עולים בארץ ובעולם מטעם הסוכנות. עוסק רבות בהתנדבות עם מגוון מגזרים בחברה ומשלב בעבודתו כלים וגישות מתחום הלוגותרפיה.

Image by Capri23auto from Pixabay 

You may also like

שירת המשמעות – ספר לוגותרפי מקיף
IN HONOR OF LOGOTHERAPEUTIC PARADOX
על חופש, אחריות, ומשמעות הגורל
כי מהקושי תצמח העצמה – מחקר מפורט על מאיצי משמעות

Leave a Reply