ויקטור פראנקל העריך מאוד את תרומת הספרות לפרקטיקה של הלוגותרפיה. לדבריו סיפורים, נובלות, שירים וגם בדיחות מעוררים אותנו לחשוב כיצד נוכל לחיות את ספרות ולוגותרפיה החיים בשלמותם ואיך לקבל את האתגרים שהחיים מציבים בפנינו. סיפורים טובים מחברים את העבר עם העתיד והם מזמינים אותנו לדו שיח עם עצמנו ועם החברה.
ספרות הפרוזה עתירה דוגמאות לעקרונות לוגותרפיים של מציאת משמעות או ערכים אישיים וחתירה להגשמתם, אם אילו ערכים יצירתיים של עשיה פעילה, חווייתיים, הקשורים להתפעמות הדמויות מהטבע או האומנות או בחוויית האהבה או בדרך של נקיטת עמדה כלפי גורל בלתי נמנע, למשל, על ידי גיוס כוח ההתרסה.
כמו כן הסיפורים גדושים כלים לוגותרפוייטים יעילים, כמו, הומור, הסחה/ הסטה והתכוונות פרדוקסלית, אשר הדמויות נוקטות בהן מבלי משים עבור עצמן או במהלך שיח בין הדמויות. ההשפעה של השתת הכלים הללו ניכרת בתהליכי שינוי מחשבתי – התנהגותי שעוברים הדמויות. בעזרת הסיפורים אפשר להמחיש רעיונות לוגותרפיים, כמו הייחודיות החד פעמית של כל אדם, חלופיות הזמן ומשמעות הרגע, יכולת האדם להתעלות מעל עצמו, להתנתק ולהתרחק מעצמו ולפעול בהתאם לצו מצפונו למציאת המשמעות בחייו.
לוגותרפיסטים יכולים להיעזר בפרקטיקה שלהם בסיפורים נבחרים תוך התאמה לצורכי המטופל. קוראים עצמאיים יכולים להסתייע בספרות הפרוזה למציאת משמעות חייהם וגם הסופרים, דרך חוויית הכתיבה הפעילה, יכולים לממש את משמעות חייהם עבור עצמם וכשליחות למען הקוראים.
קלאריס ליספקטור, הסופרת הברזילאית, סיפרה שבדיוק כשעברה תקופה של מחשבות על חוסר התועלת שבה, היא קיבלה מכתב מקוראת ובו היה כתוב "בכל פעם שאני נתקלת בתרומותייך הספרותיות היפות אני מרגישה שהיכולת שלי לאהוב מתעצמת, להעניק מעצמי לאחרים, להיות קיימת בשביל בעלי" וקלאריס הודתה שהמכתב עזר לה להרגיש שוב מועילה.
במאמר זה אציג מספר דוגמאות לעקרונות, רעיונות וכלים לוגותרפיים, אותם הדגשתי, המתבטאים בעלילות ספרותיות.
המאמר בעברית וכולל 10 עמודים