מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
ברכות לפרופ' דוד גוטמן עם צאת ספרו החדש "זִקְנָה לְלֹא פַּחַד – בהשראת הלוגותרפיה" (אוקטובר 2023). הספר נערך לשונית על ידי מיכל יהלום בת זוגו של גוטמן, אותה הוא מכנה "המתנה הגדולה שקיבל בשנות חייו ב"טרום הזקנה".
אני שמח ומתרגש לכתוב סקירה זו, זהו ספר על זִקְנָה לְלֹא פַּחַד וללא מורא. רק אדם בעל ניסיון אישי, מקצועי ואקדמי עשיר כגוטמן, יכול לארוג ולשזור יחד כל כך הרבה תובנות ונקודות מבט מרתקות אל עולמה המופלא של הזקנה. הוא מבסס את ספרו על עושר של מקורות, של הגות מעוררת השראה וכן על יסודות הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל. הספר מקנה לקורא תחושה שהוא מחזיק בידו "ריקמה לוגותרפית" אחודה ומופלאה אשר משובצים בה כבמעשה אומן תובנות ורעיונות אשר רלוונטיים לכל מי שעוסק בלוגותרפיה, בגיל השלישי ובזקנה ובכלל עם אנשים.
גוטמן לשעבר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, מוכר בעולם כחברו וממשיך דרכו של פרופסור ויקטור פרנקל. עסק בהוראה, במחקר, בהכשרה ובייעוץ בלוגותרפיה במשך שנים רבות. כתב, ערך ותרגם עשרים ספרים ופרסם קרוב למאה מאמרים ועבודות מחקר בכתבי עת מקצועיים.
בגיל הישישות כפי שהוא נוהג לומר, רווי ניסיון וחוכמת חיים, גוטמן מדגים בחייו מהי זקנה ללא מורא ופחד ומה הם חיים משמעותיים. הספר ניחן בשטף קולח ומהוקצע ודי מקריאת הפרק הראשון בכדי להבין שגוטמן מבקש להציע לקוראיותפריט פרקים מרתק להביט בחדות ובאופטימיות על הזקנה.
ספר זה מתייחס לזקנה מנקודות ראות פילוסופיות ויישומיות. מטרת הספר היא להציג את הלוגותרפיה והניתוח הקיומי, שפיתח ויקטור פרנקל, כתורה שמתאימה לכל אדם – לצעיר ולמבוגר – ובמיוחד לאדם המזדקן והזקן. ספר זה נועד לחזק את רוחו של האדם הזקן כדי שיעמוד מול הקשיים שהחיים מערימים בדרכו בראש זקוף וברוח איתנה. ברוח אותה איתנות והתעלות זה המקום לציין שעם צאת הספר גוטמן ביקש להעניק חלק נכבד מעותקי הספר ללא תשלום כמחווה והוקרה לקוראים ולמתעניינים בתחום (פרטים בהמשך).
הספר מתאר היבטים מתוך משנתם של אישים רבים לוגותרפיסטים, חוקרים, הוגים פילוסופים, אנשי פסיכולוגיה וענקי רוח ביחס לזקנה. עם האישים וההוגים המוזכרים ומצוטטים בספר נמנים: פרויד, אדלר, פרנקל, יונג, אריקסון, אורליוס, קיקרו, סנקה, בובר, מנחם מ. שניאורסון, פרימו לוי, ישעיהו ליבוביץ, ניטשה, רבי נחמן, הרב קוק, עגנון, פברי, צווייג, קלרק, אנדרסון, רחל המשוררת, הרמב"ם, שווייצר, שופנהאואר, שנטל, בתיאני, לוקס, ועוד. אין לי ספק שהקריאה בספר תוסיף דעת והנאה מרובה, לכל מי שעוסק בלוגותרפיה, בפילוסופיה וברוח האדם בחייו ובזקנתו.
הספר מספק רעיונות לשאלת מהי זקנה מוצלחת, הוא מונה סיבות מדוע יש מי שמסתכלים על הזקנה כתקופה של עליבות ומספק לא מעט רעיונות מעשיים ואופטימיים. גוטמן מציג גישה לפיה העיסוק והעניין בפילוסופיה מהווה מקדם חיובי וחשוב לחיי אושר ותבונה. מתוארים בו מסקנות של חוקרים גרונטולוגים אשר עסקו בשאלה מה מאפיין זקנה מוצלחת וכיצד ניתן להעריך את המרכיבים השונים שלה באופן אובייקטיבי. גוטמן מפרט את המרכיבים אותם מצאו החוקרים כמי שמעניקים משמעות בחיים ואת הפרק החמישי מייחד גוטמן לתיאור של עשר עצות לאריכות ימים.
גוטמן דן גם ברוחניות כמושג כולל של דת ואמונה, הוא רואה בדת מערכת חברתית תרבותית של אמונות עם עקרונות מוסריים מחייבים. האמונה היא מצב פסיכולוגי שבו אדם חש שהנחה מסוימת הינה אמת. לאמונה חשיבות רבה שכן היא מעניקה כוח נפשי לשאת סבל וכאב ומחזיקה את האדם בחיים קשים ביותר. אמונה חזקה מסוגלת לחולל פלאים וגוטמן מפליא להרחיב ולהנגיש לקורא את הגישות החסידיות ביחס לזקנה כמו אלו של הרבי מלובביץ, רבי נחמן ופילוסופיות כמו זו של בובר.
גוטמן מתאר שהאדם עשוי לגלות שקיימים יתרונות לזיקנה הן מבחינה אישית והן מבחינה חברתית, בבחינת חיים ארוכים מרחיבים את ההזדמנות לפיתוח היכולות של האדם. גוטמן מכנה זאת "החופש הרוחני בזיקנה" החופש הרוחני בזקנה הוא אולי המתנה הגדולה ביותר לאדם, הזדמנות נוספת לשכלול האישיות. חופש רוחני פירושו פחות מחויבויות לאחרים, פחות צורך לעסוק בבעיות היום-יומיות, ויותר יכולת להעמיק במה שעושה אותנו יצורים שנבראו בצלם.
גוטמן אינו מפחד לחשוב או לדבר על המוות באופן ישיר, אדם בריא בנפשו מקבל את המוות כחלק אינטגרלי מהחיים הוא נוהג לומר. הלוגותרפיה אומרת שלחיים יש משמעות בכל תנאי, היא מקבלת את השאיפה האוניברסלית של הזקנים למות בכבוד וללא סבל ככל הניתן. החיים תמיד משמעותיים, כיוון שרק אדם חי יכול לגלות משמעות לחייו. אדם המוכן לקבל את חוק הטבע, לפיו כל יצור חי מגיע לסוף חייו ומת, מבין שהחוק הזה חל גם עליו. לפי הפילוסופיה הסטואית, יש לקבל את המוות ללא אשליות לגבי החיים בעולם הבא, כפי שנהג מייסדה.
פרקי הספר:
- פרופסור ויקטור פרנקל, חייו ופועלו
- האנליזה האקזיסטנציאלית
- מודלים משמעותיים לזקנה מוצלחת
- חוכמת החיים של סנקה
- "עשר עצות" לאריכות ימים
- על הרוחניות בזקנה
- גישות הלוגותרפיה והחסידות לזקנה
- האם הזקנה מכערת את האדם!
- על היופי בזקנה
- על האהבה בזקנה
- מה הולך לאיבוד ומה נשאר לאדם הזקן!
- הצורך להתכונן לימי הזקנה
- חשיבות הצחוק וההומור
- "המשולש הטרגי"
- רגשי אשמה וחרטה
- מאבק עם סבל וכאב
- על הסבל של ניצולי השואה
- החלומות וחשיבותם
- האנליזה האקזיסטנציאלית של החלומות
- פרספקטיבה פילוסופית על המוות
- גישה לוגותרפית למוות
בפרק הסיום של הספר גוטמן כותב כך:
"אדם זקן ובא בימים כמוני יכול להעיד, כי בסופם של החיים שום דבר לא יהיה חשוב: לא מעלות הסולם החברתי, לא הרכוש, לא הכבוד, לא החוכמה, ולא התחכום, אפילו לא הניסים. מה שבאמת יהיה חשוב עבורי, ממרום שנותיי, מה שייחשב שלם בעיניי – אלו החיים עצמם. כי זה האדם בשלמותו. אין צורך להיות יותר מבן אדם. צריך להיות רק בן אדם. מנטש."
שלכם ברגשי משמעות וקריאה מהנה
דרור שקד
ראוי לציין שעם צאתו של הספר, גוטמן ביקש להעניק ללא תשלום חלק נכבד מעותקי הספר וזאת כמחווה והוקרה לקוראים ולמתעניינים הרבים בתחום, אנו מודים על כך.
