דלתות אינן נפתחות מעצמן

סיפור קצר מאת דרור שקד, לוגותרפיסט

הסיפור דן במעשה הטבעי של האדם הפשוט ובגילוייה של משמעות. הוא מותח קו רגיש בין שני סיפורים אישיים, המחברים הסטוריה אישית ומשפחתית, הנמשכת ממלחמת העולם השנייה ועד היום. הסיפור זכה להד חיובי ומפרגן ולבקשת קוראים אני מעלה אותו גם באתר זה. 

 “דלתות אינן נפתחות מעצמן”  

“… המחשבה על אריזת החיים שלנו אל תוך ארגזים, פעם נוספת, והעברתם למקום חדש עוררה בי רתיעה איומה. הרי חלפו רק שמונה חודשים מאז שהגענו ליישוב המקסים הזה והתחברנו אליו מהרגע הראשון. כמובן שלאהיינו נדרשים לכל זה אלמלא התבשרנו על השכנים החדשים שלנו, משפחת אל-והאב. הרעיון שהם, דווקא הם, קנו את הבית לידנו והפכו לשכנים הצמודים שלנו, הפתיע מאוד את כולנו, ובעיקר את אפרת שהגיבה בזעםובאכזבה רבה. עד שהצלחנו סוף סוף למקם את חלומותינו במקומם הטבעי כשהם רוקמים מעצמם את עתידנו,מגיעה משפחת אל-והאב וללא הודעה מוקדמת מוחקת באחת את שאיפותינו…. ” 

להמשך קריאת הסיפור לחץ כאן – קובץ PDF

 

picture by : jahz-gonzalez-RIS_gfTVDbg-unsplash

אודות דרור שקד

דרור שקד
דרור שקד, לוגותרפיסט, מנחה ויועץ, מפתח תכנים בתחום לוגותרפיה ומשמעות בחיים. מחבר הספר "מבטים נסתרים" ומנהל אתר "בלוגותרפיה"

אחרים קראו גם את :

על אנשים סוסים ולוגותרפיה

מאת ריקי רוטשילד, מטפלת ברכיבה, בוגרת מחזור ב’ לוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב, מורה ומנחת קבוצות  על …

כתיבת תגובה