סינכרוניזציה בבירקנוואלד — ועידה מטאפיזית

מאת דרור שקד, לוגותרפיסט

בשל חשיבות האירוע ועומק התכנים ולטובת המתענינים בחייו ובתורתו של ויקטור פראנקל אני מביא בפני הקוראים את עיקרי המחזה הדמויות המסרים והתובנות כפי שחוויתי בעצמי וכפי שבא לידי ביטוי על ידי משתתפים אחרים וכן מתוך  סיפורי הרקע וחומרי המבוא שנכתבו ופורסמו על ידי המארגנים והמפיקים לקראת האירוע. תודה והערכה מיוחדת לפרופ’ דוד גוטמן מתרגם המחזה שגם כתב את המבוא למחזה ואשר הואיל בגילו המופלג לכבד את המוזמנים ולהשתתף ביחד עם בת זוגו מיכל בכל שלושת ימי ההקראה שנערכו באותו שבוע בקיבוץ לוחמי הגטאות, בתל אביב וביד ושם בירושלים. 

** בהמשך הוספתי גם קישור לטקסט המלא של המחזה

סינכרוניזציה בבירקנוואלד — ועידה מטאפיזית מחזה מאת ויקטור פרנקל מחבר ״האדם מחפש משמעות״

מאחורי הקלעים

  • תרגום המחזה בוצע ע”י פרופ’ דוד גוטמן מתוך התרגום האנגלי של ד”ר יוסף פאברי .
  • ד”ר יאן קינה ערך לפי המקור הגרמני של ויקטור פראנקל.
  • ביים: פרופ׳ שמעון לוי ,אוניברסיטת תל אביב
  • דרמטורג, יוזמה, הפקה: ד״ר יאן קינה, עמיתי בובר, האוניברסיטה העברית
  • ההזמנה למחזה
    ההזמנה למחזה

רקע למחזה

לאחר שחרורו ממחנה הריכוז דכאו, בשנת 1945 בביתו בוינה, פרופ’ ויקטור פרנקל התיישב לכתוב מחזה והשלים אותו ביום אחד, ובתום של תשע שעות כתיבה רצופות ו”רק חצי תריסר כוסות קפה שחור”. פראנקל הרבה לומר “המחזה התפרץ מתוכי” והוסיף “זה כאילו משהו עמוק בתוכי הכתיב את המחזה. לא יכולתי לכתוב מספיק מהר כדי לבטא את המחשבות שלי”.

המחזה נכתב טרם פרסומו של הספר “האדם מחפש משמעות” וניתן לראות בו גרסה מקדמית תיאטרלית משהו של הספר אשר מתארת את המשמעות שהאדם נותן לאירועים אשר הוא חווה. פראנקל לא היה מעוניין שיראו במחזה את חזות תורתו ואמר על כך:  “פשוט כתבתי אותו. פירקתי אותו מתוך נשמתי תוך כתיבה. חשתי בדחף לכתוב אותו. אבל לא כדי להדגים את הלוגותרפיה”.

שאלת משמעות החיים, המעסיקה את כולנו, עולה בכל פעם מחדש וחוזרת ביתר שאת ברגעי משבר, שהם חלק אינטגרלי מהחיים. כל מי שחווה אובדן כלשהו, נפגע פיזית או נפשית בניגוד לרצונו, מתחבט בשאלות עתיקות יומין, כמו: למה לחיות? לְמה לשאוף? למה לסבול?

הביטוי “סינכרוניזציה” מתאר מפגש בין שני עולמות שונים. מצד אחד ניצבת המציאות האיומה והבלתי נתפסת של אסירי המחנה הנתונים בסכנת השמדה ומוות מידי, ומצד שני מה שקרוי “העולם האחר” עולמם של מי שכבר נרצחו ומתו ואשר מוסיפים להתקיים מעבר לזמן ולמקום. המחזה מציב דמויות באופן מופלא אשר מהדיאלוגים ביניהם עולה תמונה רחבה של אירועים ומשמעויות ומתוכם משתקפת תפיסת עולמו ואישיותו של ויקטור פראנקל ותורתו.

אולם ספרא ביד ושם
אולם ספרא ביד ושם

הדמויות המרכזיות במחזה:

  • שלושה פילוסופים : סוקרטס, ברוך שפינוזה, ועמנואל קאנט המבקשים לתת כל אחד בדרכו משמעות לאירועים המתרחשים בעולמם של החיים. פילוסופים אלו גם מייצגים כל אחד מהם פן אחר באישיותו של ויקטור פראנקל.
  • משפחה: אמא שנרצחה ואשר מייצגת את אם כל הנספים ושני בניה האחים קרל ופרנץ
  • “המלאך השחור”, המתממש בעולם המציאותי כרוע וכקצין אס אס

מדוע נבחרו הפילוסופים הללו על ידי פראנקל? 

ברוך שפינוזה:  (1632-1677) עסק בהשוואה בין הדמיון והאינטלקט, תפיסתו גורסת כי אין אלוהות טרנסצנדנטית ושאין אל פרסונלי מצווה, כלומר שפינוזה טען שהעולם הוא חלק אימננטי מאלוהים, ואין שום משמעות לציווי אלוהי חיצוני בתחום המוסר. שפינוזה מבחינה זו ייצג את  הממד הרציונלי של פראנקל ואת החשיבות שייחס פראנקל לידע וההשכלה. שפינוזה דגל בחופש אמיתי וגרס שבאין יכולת לעשות שינוי במצב הקשה ותנאים אינם ניתנים לשינוי, עליו לבצע שינוי בחשיבתו.זו זו גם התובנה של פראנקל אשר לא היה בידיו לשנות את תנאי המחנה ולכן הוא נדרש לשנות את חשיבתו וגישתו במידה ורצונו לחיות ולשרוד. וכך בדיוק פראנקל נהג בדברו על חירות הרצון ומשמעותו שיש לאדם חופש לחשוב ולרצות ולנקוט עמדה חופשית לגבי חייו, וזאת על אף מגבלותיו ושהוא אינו משוחרר מתנאים והגבלות.

עמנואל קאנט (1734-1804) – גישתו של קאנט היתה חשיבה עצמאית ואוטונומית, דגל בגישה של “העז לדעת, ואזור אומץ להשתמש בשכלך שלך” .האדם הוא האחראי ישיר לגורלו ואין עליו לקבל תכתיבים מסמכויות חיצוניות. האדם הוא מטרת הקיום והוא אינו כלי בידי ההנהגה או השלטון. מבחינה אמונית ויקטור פראנקל הסכים עם קנט שבני אדם צודקים באמונתם באלוהים גם אם אינם יכולים להוכיח את קיומו מבחינה אמפירית. עבור פראנקל האמונה באלוהים הינה דיאלוג אינטימי ואישית בין האל ובין האדם. קנט דגל ב”צו” המוסרי ללא תנאים המוטל על האדם, המורה לאדם כיצד ראוי לו לנהוג. כך גם פראנקל דגל ב”משמעות ללא תנאי”. על פי גישה זו לפי פראנקל אם יש משמעות הרי שזו חייבת להיות משמעות ללא תנאי ולא הסבל וגם לא המוות יכולים להפחית אותה. על פי פראנקל מעבר לעולם האנושי ישנו מימד בו השאלה של המשמעות הסופית של חייו ושל סבלו של האדם מוצאת תשובה. 

  • סוקרטס (469-399 לפני הספירה) : הדיאלוג הסוקרטי מהווה יסוד מרכזי עליו נישען המחזה של פראנקל. סוקרטס שואל שאלות שנשאלו גם על ידי פראנקל אשר הן מכוונות להוצאת האמת לאור, האמת היא הבסיס לחיים טובים וראויים. פראנקל עוסק בחקירה ובביקורת אשר מטילים על כל אדם את האחריות לקיים חקר עצמי לשאול את עצמו שוב ושוב מה הם החיים הראויים ומה הם החיים מלאי החוכמה. הרחבה לרעיון זה ניתנת בציטוט הבא מתוך ספרה של שגית שלמה “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” עמ’ 434 : “התפייסות עם הגורל והכרת החופש במצב זה במובן של שינוי הגישה למה שהיה ומעבר מתפיסה שלילית לחיובית – כשקיים מצב שאינו בר שינוי. במקרים של סבל שנובע מהתנסות רגשית כואבת של האדם או מתחושת חוסר משמעות יכול השיח הסוקרטי לעזור בנושא של בחירה – או להישאר במצב הקיים ולהמשייך לסבול או לחפש אחר דרך אחרת ולגלות משמעות שתביא סוף לסבלם” 
פרופ דוד גוטמן ודרור שקד
פרופ דוד גוטמן ודרור שקד

זהו שיח לגילוי עצמי המאפשר לאנשים להתקשר עם הלא מודע הרוחני שלהם ובכך לעודד אותם להיות מודעים למשמעות העליונה שלהם ולהבנת הכוחות הגלומים שבעצמם.

ההתרחשות במחזה

שלושת הפילוסופים הגיעו למסקנה שהגותם לא הצליחה להשפיע על האנושות לטובה ומחליטים להשפיע “מלמעלה” ממקום מושבם בעולם הבא , על ידי העלאת מחזה לבני האדם שנמצאים מטה. המחזה מועלה על ידם באופן מתוחכם כך שבני האדם חושבים שזוהי אכן מציאות חייהם ולא יוזמה חיצונית והמחזה הנבחר הוא זמן השואה.

המחזה מציג דיאלוגים בין פילוסופים אלו רעיונות  וגישות פרי הגותם לבין בני משפחה אחת – אם שנספתה ושני בניה במחנה השמדה. במבוא למחזה כותב פרופ’ דוד גוטמן שהציר המרכזי של המחזה הוא עימות עם שאלתו של איוב המקראי: “מדוע עלינו לסבול?” ומה המשמעות של מצב שנראה על פניו כחסר משמעות? עוד כותב גוטמן שהקונפליקטים העולים במחזה זהים לאלו שהיו קיימים בנשמתו של פראנקל והניסיונות שלו לסנכרנן בין הגישות השונות של הפילוסופים האלה בהתייחס לחיים ולמוות. בעיני הדבר משקף גם את מאמציו של פראנקל לפתור את הקונפליקטים הללו בדרך של סינכרוניזציה בין הגורמים המשפיעים על האדם ותחושותיו הקיומיות כגון חופש, בדידות, סבל ובחירה, לבין גישתו ואהדתו לגישה המדעית הנייטרלית והאוניברסלית אשר נוגעת בכל אדם שהוא. 

במחנה הריכוז נמצאים שני האחים, קרל ופראנץ אשר אמא שלהם מתה ונמצאת בעולם האמת. האחים קרל ופראנץ מחזיקים בגישות מנוגדות למשמעות החיים בסיטואציה הבלתי אנושית אשר שוררת במחנה הריכוז. לתפיסות אלו יש השלכות על היחס כלפי עצמם, אסירים אחרים, וכלפי הקאפו וקצין האס אס.

מדי פעם, המלאך יורד מעולם האמת ומתגלם בדמותו של קצין האס אס. כדי לבחון את האסירים באופן שלא ישימו לב שמדובר בהתערבות מלמעלה. אמא של קרל ופראנץ, צופה ב”זמן אמת” בסבל בניה, אך אינה יכולה להתערב באופן ישיר. קרל מועמד במבחן עליון ומפעים שמעמיד את פראנץ במבחן המשפיע על כל המשתתפים. במהלך הדרמה נבחנת משמעות החיים במקרה הקיצוני שידעה האנושות מימיה.

לקריאת המחזה במלואו בגיליון 46 של כתב העת תיאטרון המופיע באופן דיגיטלי וחופשי באינטרנט לקישור לחץ כאן : 

קישורים נוספים ותודות 

פרופסור דוד גוטמן מוכר בעולם כמומחה ללוגותרפיה וכידיד אישי של פרופסור ויקטור פרנקל. עסק במחקר והוראה ובייעוץ בלוגותרפיה במשך שנים רבות. כתב, ערך ותרגם עשרים ספרים ופרסם מאות מאמרים בכתבי עת מקצועיים. בשנת 2003, קיבל את הפרס היוקרתי על מפעל חייו ותרומתו ללוגותרפיה ולניתוח קיומי, מטעם קרן ויקטור פרנקל ועיריית וינה.

עיתון “מקור ראשון” דיאלוג בחשכה: מחזה עלום מאת ויקטור פרנקל יוצא לאור – מאת יאיר שלגילקישור לחץ כאן 

עיתון “מקור ראשון” – האדם מחפש משמעות גרסת הבמאי – מאת יאיר שלגי לקישור לחץ כאן 

קישור לסיפורו האישי של הפרופ’ דוד גוטמן, אשר הקריירה המקצועית שלו הושפעה מתקופת השואה, ומתנאי עלייתו ארצה, המתוארים בספריו ניתן לראות בסרטון מתוך יו טיוב לקישור – לחץ כאן 

שגית שלמה,לוגותרפיסטית וחוקרת שירה ומשמעות, אשר סייעה בעריכה ודיוק הכתוב, מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” לקישור לחץ כאן 

 

האירוע הקראה מבוימת של המחזה משנת 1946 בבכורה עברית – התקיים ב 29.1.2020 יום רביעי, ג’ בשבט תש”ף, באולם ההרצאות ע”ש אדמונד י. ספרא, יד ושם ירושלים

לכל המובא כאן ובאתר זה אין כל מטרה שיווקית או לשם עשיית רווח כלשהו. כל הזכויות שמורות לכותבים והמחברים והדברים מובאים בפני הקוראים לשם שימור מורשתו ותורתו של ויקטור פראנקל

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד
דרור שקד, מנהל מגזין בלוגותרפיה, לוגותרפיסט בעל הסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארצות הברית Viktor Frankl institute USA . מומחה לגישור, מוסמך לגישור משפחתי ומשלב את הלוגותרפיה ותפיסת המשמעות בחיים כמניע בסיסי בחיי האדם. מחבר הספר "מבטים נסתרים" - מסע פילוסופי בין נקודות מבט, עוסק ביעוץ, ליווי אישי ומשפחתי בהתמודדות עם קשיים, ומנחה סדנאות במסגרות שונות.

אחרים קראו גם את:

ניהול מקדם משמעות

ניהול מקדם משמעות

מאמר מאת ד”ר דנה פרג, ראש תכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים – בית ספר איבצ’ר …

One comment

  1. Avatar

    תודה דרור שאתה מנגיש את המחזה של ויקטור פראנקל לציבור הרחב. זו עבודה חשובה ואנו רואים בו את פראנקל מזוית שונה ואישי.

כתיבת תגובה