לחנך למשמע(ו)ת

מאת שגית שלמה, לוגותרפיסטית וחוקרת משמעות

לחנך למשמע(ו)ת

אני נמצאת בקו התפר שבין ״העולם הישן״ לבין ״העולם החדש״, בין מערכת החינוך של פעם לבין זאת של היום, אני בו זמנית -כואבת ושמחה על אובדנה של ההיא ועל התהוותה של זאת הנוכחית והנראית לעין (בעתיד הקרוב לפחות ).

יש הרבה הבדלים בין המערכות (למרות שאלה העומדים בראשה על מדיניותם לא מאד השתנו)

אחד מהם הוא נושא המשמעת .

פעם זה היה חלק אינטגרלי מההוויה החינוכית- למשמע את התלמידים, להקנות להם חוקים וכללים, ללמד אותם דרך ארץ. היתה אפילו פונקציה חינוכית שמכונה: ״רכז משמעת״.

היום? רחמנא ליצלן, הס מלהזכיר. אפשר לומר גבולות וגם זאת לעיתים קרובות מילה ריקה מתוכן.

המקטרגים על המשמעת של פעם יגרסו כי זוהי אינדוקטרינציה,כי יש כאן שליטה על התלמיד, שימוש בכוחנות, בתוקפנות ,ניצול ציני של סמכות,התעמרות ומה לא.

וותיקי המערכת יטענו להגנתם שהיום בתי הספר איבדו כיוון, מבלבלים את הילדים במתן מסרים כפולים, אינם דואגים לסדר החברתי ולבהירות אודות כללי יסוד אנושיים ומשום כך התלמידים מרשים לעצמם להתנהג איך שבא להם,לדבר כפי שמתחשק ולהתבלבל בין מורה, הורה חבר..

אני רוצה להציע דרך אמצע-

לעשות reframing של המילה ״משמעת״

אל לנו להסתכל עליה כמילה ״גסה״, כמבטלת בחירה חופשית ושיוויון זכויות ואל לנו מצד שני להתנער מחשיבותה ומערכה הרב בחינוך ובשמירה על התלמידים –

בעיניי משמוע-

זה לסייע לתלמיד לפתח *משמעת* עצמית, חוסן,ביטחון,מחויבות למשהו בחייו

זה ללמד את הילד *לשמוע* (באמת) את עצמו ואת זולתו,

זה *להשמיע*

את הגבולות הראויים לקיומה של חברה מתוקנת- יש מספיק דברים שאינם מצויים בתחום האפור ויש לעמוד עליהם – כמו חוצפה, כמו זלזול, כמו אלימות.

זה להבין את *המשתמע* מתוך האירועים השגורים בחיי היום יום, לברר מה אני יכול לקחת מהם, להפיק

זה לעזור לתלמיד למצוא *משמעות* כתלמיד, כאדם.

זאת אחת המתנות הגדולות ביותר שנוכל להעניק לו

Image by Hitesh Choudhary from Pixabay

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, סטודנטית לתאר שלישי (Ph.D), בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ומוסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארה”ב Viktor Frankl institute USA ,​בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA במנהל ומנהיגות החינוך -אוניברסיטה תל-אביב. חוקרת שירה ומשמעות, ומלווה את התפתחות האתר מראשיתו כיועצת תוכן מקצועית וככותבת תוכן ומאמרים. ​מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה” אשר משמש קהל קוראים רחב, חוקרים ומטפלים.

אחרים קראו גם את:

החיים הטובים או החיים המשמעותיים?

המאמר נכתב ע”י ד”ר ירון סלע, פסיכולוג קליני מומחה, מציג את תרומתם של שני רכיבי …

כתיבת תגובה