28
Jun
2019

הרהורים על משמעות החיים

מאת דרור שקד – הרהורים על משמעות החיים

רוב בני האדם אינם עוצרים ושואלים שאלות על משמעות החיים ועל משמעותם בחיים. הם פשוט עוסקים באתגרי היום יום של משפחה וילדים, התפתחות מקצועית, קריירה, איכות החיים, בריאות חברה ותחביבים. רוב האנשים בעיקר היותר צעירים זורמים עם החיים ועם שטף העשייה והאירועים שלהם והם אינם נוהגים להרהר על משמעותם של חיי המעשה שלהם, על משמעותם בעולמם האישי ומשמעותם בעולם.  

זה לא זה

העצירה ושאילת השאלות על משמעות בחיים והבחינה האם יש בכלל משמעות לחיים מלבד הם עצמם, נובעת מאי נחת מסוימת, מהרגשת קושי או תסכול כלשהוא, מאי סיפוק שנוצר בשטף החיים. מסוג של תחושה שמה שקורה זה פשוט לא זה,  לעיתים זו ההתקדמות בגיל כמו משבר אמצע החיים, לעיתים זוהי אכזבה מזוגיות או מחיי האהבה ולעיתים זהו קושי עצום בעבודה או מקשיי פרנסה, או פרישה, וכן יכולה מחשבה זו לנבוע מהתרוקנות התא המשפחתי שהיה שוקק , או מבריאות רופפת ועוד מכל מיני סיבות רבות ומגוונות בהם כל אדם ניפגש בזמן כזה או אחר בחייו בעוצמה כזו או אחרת.

יש והמשבר הוא משבר מנטלי עמוק, משבר רוחני אולם בשונה מהמשברים שציינתי קודם משבר רוחני מצוי כבר בתוך תוכה של שאלת המשמעות בחיים וההתמודדות איתה. למשבר הרוחני עשויים להיות מקורות שונים כגון גישות ואמונות שהתבדו חלומות שלא התגשמו, אידיאולוגיה שקרסה אהבה שנכזבה ועוד.

הרהור ראשון – מדוע מתעוררת השאלה

אחת השאלות הראשונות שעולות בראשי בעניין זה היא “מדוע בכלל מתעוררת שאלת המשמעות בחיים” , מה השתבש בדיוק במהלך החיים, איזה סימן שאלה נוצר ? איזו אשליה התנפצה , ואלו תסכולים ואכזבות נוצרו. האם היו אלו בעיות בריאות מפתיעות ? או שמא היו אלו בעיות נפשיות או רגשיות שהתגלו והן מפרות לנו את שטף החיים.

הרהור שני – מה סיפק אותנו פעם

לאחר התעוררותה של השאלה ראוי לבחון ולהביט אל עבר העבר שלנו, מהם הדברים אשר סיפקו אותנו עד עכשיו, מה היה משמעותי עבורנו בעבר, בוודאי היו רגעים כאלו בעלי משמעות אשר לא ניסחנו אותם באופן מודע, היו אלו דחפים שנראו לנו טבעיים. עסקנו בספורט ונהנינו, עסקנו באומנות והרגשנו חשובים ושבעי רצון, עזרנו לאחרים כי הם היו זקוקים לעזרתנו. את הכל ניסחנו באופן פשוט ללא עומקים וללא מעטפת של משמעות מיוחדת הקשורה למהותינו בחיים ואף ללא מימד רוחני אשר מרחף מעל מעשינו.

הסביבה הקרובה שלנו העניקה לנו מעטפת תומכת, קהילה משפחתית העניקה חוויות ואתגרים. היתה זו סביבה תומכת ומחזקת מסייעת ומעוררת של שותפים לחיים עצמם לחיים הטובים שלנו.

הרהור שלישי – מהם הערכים שלי

בנבוע שאלת המשמעות ראוי לבחון את הערכים האישיים שלנו , את תפיסות החיים ואת המחויבות האישית והתפיסות החברתיות והאידיאולוגיות הרוחניות שסיפקו לנו משמעות עד כה ללא כל הגדרה וללא כל ניסוח מודע תחת המעטפת של משמעות בחיים או שליחות אישית.

הרהור רביעי – מנין לי המשמעות

האם משמעות חיי ניתנה לי מבחוץ או שאני יצרתי אותה?  האם אני אימצתי או שאלתי מאחרים אותה , האם אני הוא היוצר אותה בעצמי? .מעניין מהי מידת המעורבות והכוח שלנו להכריע לגבי שאלת המשמעות בחיים שלכם?  האם אתם מסוגלים גם בשעת קושי וסבל והתמודדות למצוא משמעות חדשה לחייכם? ליצור אחת כזאת? האם אנו נועזים מספיק בכדי ללכת בעקבות המשמעות הנגלית לנו ? האם זו אכן משמעות ? אולי זו רק מטרה ביצועית משיקולי כדאיות כזו או אחרת שאנו מציבים לעצמינו ?  במה אנו ייחודיים ומה תפקידנו בזרם הבלתי פוסק של החיים שסביבנו. האם זו משמעות אמיתית שתמלא אותנו מבפנים או שזו עוד מטרה אליה אנו חותרים ושהיא רק מעסיקה ומתישה את כוחותינו.

הרהור רביעי – חברים מיילדים

פתוחה לנו הדרך אל רעיונות פילוסופיים שעשויים לפתוח בפנינו אפיקים שונים למהותה של המשמעות, לריבוי הפנים שלה או לקיומה או  לאי קיומה.

החברים המיילדים מאירים לנו נתיבים , ודרכים אל המשמעות האישית שלנו , וכן גם להתמודדות עליה. הכרת המשמעות האישית לנו יש בה בכדי להטיל עלינו אחריות ולדעת את מחירה. כדאי לכולנו לחפש שותפים לדרך , מיילדים פילוסופיים שיסייעו לנו  ליילד את השאלות שלנו והתהיות .הם יפרסו בפנינו את מפת הדרכים,  יעוררו בנו תהיות וספקות , לצד מחשבות ותקוות , יציגו את דרכי החיפוש שלהם ואת האחריות שלנו. לאורך כל הדרך הם יהיו עבורנו חברים מעוררי חיפוש אשר יסייעו בידינו לצוד אופציות שמתאימות לנו ללא כל כפייה וללא כל צורך לחקות אחרים.

במסע האישי הזה ניתן למצוא את עצמנו חוזרים ושואלים מניין נובעת המשמעות לחיים, האם ממקורות חיצוניים כמו אלוהים, דעת,  חברה,  דמויות לחיקוי,  מנהיגים רוחניים תפיסות רוחניות מקובלות תרבותיות וכיוצא בזה, הוא שמא המשמעות צפה ועולה מתוך עצמך?  עלינו לבחון האם שאלת המשמעות בוערת כאש בעצמותינו עד שהיא מהווה תנאי  להשגת נחת ואושר? ואולי ניתן לנו לשאול את עצמנו האם אין עצם החיפוש שלנו אחר משמעות החיים, היא משמעות החיים עצמה? 

.הרהור חמישי – על קאמי והאבסורד

שוחחתי פעם עם סטודנט מבוסס אשר נתמך היטב על ידי הוריו, מוכשר ומעורב בחיי החברה בעיר אשר חי חיים טובים ומצליח בלימודים. והוא פסק בהחלטיות “אין משמעות לחיי”!  . הרי בעת שאסיים את הלימודים ארוץ לחפש עבודה, ולאחר מכן אטרח על הקמת משפחה ובית, ולאחר מכן אהיה דרוך וחרד לגורל ילדיי ולגידולם ובכך למעשה אמשיך להשתעבד לחיים עוד ועוד, אז מה המשמעות ומה טעם לחיים הללו אשר נועדו לסוף ידוע מראש של סוף ומוות ?. הוא לא מאמין באלוהים ולא מוכן לפתח אשליות כלפי החיים ואינו מצליח לראות חשיבות בשום דבר,  הוא מודע לסופיות החיים וחש בכך את טבעם האבסורדי של החיים. כפע שאפשר היה לנחש הוא קרא את “הזר” ספרו הנודע של אלבר קאמי והזדהה לעומק עם מרסו שהרגלי חייו הקבועים וחוזרים על עצמם היו לשגרה בלתי מתחדשת של אכילה פגישות שיחות טיול עם כלב וכל מיני שגרות חיים ותהליכים חוזרים ונישנים. ספר הזה הגביר בו את תחושת האבסורדיות שבחיים חסרי טעם לדבריו ואמר : ” מהי משמעות אני  לא מבין .. אך את סוף הסיפור אני כן מבין  – החיים הם אבסורד”

הרהור שישי – סיזיפוס מאושר ? 

לבחירה של המשך החיים האבסורדים יש לפעמים דילמה פילוסופית מאחר ואדם צריך לקבל הכרעה האם כדאי לחיות את החיים האלה או לא כדאי זוהי שאלת היסוד של הפילוסופיה. האלים גזרו על סיזיפוס לדחוף סלע כבד אל פסגת ההר ומשם היתה שבה האבן ומתגלגלת למטה.

האם זהו אכן העונש הנורא ביותר שניתן להעלות על הדעת? הרי זוהי עבודה חסרת תועלת וחסרת תקווה.  אולם אף בה סיזיפוס הכריע לגבי עצמו, הוא מצא משמעות בעבודתו אשר נגזרה עליו, האם הוא ראה את עצמו כמי שמגשים את שיא הנאמנות וההתמדה ? הוא סבר שכל גרגר בסלע שואף ולמעלה והוא נבחר למשימה הזו , הייתכן שסיזיפוס היה מאושר ?

הרהור שביעי – על זה אמר פראנקל

ויקטור פרנקל בספרו “הזעקה הלא נשמעת למשמעות”  מתאר את החיים בתוך חברת השפע ובמדינות רווחה, שלכאורה מסופקים בהם כל הצרכים ונדמה כי יש לך את כל התנאים לאושר והנה לדבריו : 

“זמן רב מדי היינו חולמים חלום, אשר רק עכשיו אנחנו מתעוררים ממנו: החלום שאין לנו אין אלא לשפר את מצבם הכלכלי חברתי של בני האדם והכל יבוא על מקומו והאנשים יהיו מאושרים. והינה האמת היא שברגע ששוכך המאבק להישרדות צפה ועולה השאלה: לשם מה עלינו להישרד ? אנשים במספר גדול והולך יש להם את האמצעים לחיות, אך אין להם משמעות שראוי לחיות למענה” .

כל אדם צריך לשאול את עצמו מהי העמדה שלו ביחס לדברים אלו.

פרנקל מספר על רבים מבוגרי אוניברסיטת הרווארד היוקרתית שזכו להצלחה ולקריירה, לסיפוק, לאושר, היו רבים מהם שחשו תסכול והם שואלים את עצמם לשם מה בכל ההצלחה שלהם. כאן מעלה פרנקל אבחנה פסיכולוגית מעניינת כאשר הוא שואל האם אין להסיק מכאן כי מה שמוגדר היום לעיתים קרובות כל כך “משבר אמצע החיים” האין זה ביסודו של דבר משבר של משמעות ? ויקטור פרנקל דן הרבה ב “ערך ההישרדות” שיש לשאיפה למשמעות הוא מספר כי את הלקח הזה נגזר עליו ללמוד במשך שלוש השנים שהיה באושוויץ ובמחנה דכאו.לדבריו “כאשר שאר התנאים היו שווים בעלי הסיכויים הגדולים ביותר להינצל מן המחנות היו אלה שנשאו פניהם לעתיד,  אל משימה, אל אדם שמצפה להם או על משמעות שהם עתידים למלא או שהיא תתמלא למענם. מחקרים ועדויות אחרות מעלים מסקנות דומות גם לגבי חיילים אמריקאים שנפלו בשבי ונכלאו במחנות השבי הצפון וייטנאמיים.

אם נתבונן לרגע בכוחה התרפויטי של המשמעות נוכל להעלות את דבריו של ויקטור פרנקל בספרו הזעקה הלא נשמעת למשמעות כך הוא כתב שם: “חוזר אני לעניין התרפיה מכוח המשמעות. האם משתמע מכאן שהנוירוזה היא תמיד תוצאה של העדר משמעות? לא. הדבר היחיד שרציתי לומר הוא שאם חסר האדם משמעות, מילוי הריק הזה יעניק לו את הריפוי” .

הרהור שמיני – אנשי רוח מהרהרים על משמעות

אנשי רוח הגות ומדענים רבים דיברו על כוח הריפוי של המשמעות.

מריאן רבינוביץ’  מחלוצי הגריאטריה והרפואה הפליאטיבית בישראל. בספרו: “המוות רילקה ואני ” 1991 בו מתוארים אנשים החולים במחלות סופניות על סף מותם והם זוכים למנת חיים אינטנסיבית כאשר הם מצליחים להעניק לחייהם הנותרים משמעויות חדשות.

סנקה הרומי מאבותיה-מולידיה החשובים ביותר של תורת הסטואה, הוא אחד הפילוסופים המערביים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. לספירה. סנקה כתב יצירות רבות על החיים ביניהם יצירתו ” על קוצר החיים”, אמר “כי כל זמן שאני יכול להתעלות למרומים ברור שלי מה אכפת לי היכן דורכות כפות רגליי . האם ההתעלות למרומים אף היא עשויה להיות משמעות חיינו ? ולגאול אותנו מן המועקה של מדמנת הקרקע. ”  ועוד מיוחסת לו האמירה “חיים  שנוצלו כהלכה, הם ארוכים מספיק “

הפילוסוף היהודי אברהם יהושע השל מההוגים החשובים של יהדות ארצות הברית בספרו: “אלוהים מבקש את האדם “רואה במשמעות החיים תנאי להישרדותו של האדם. לדבריו: “הישרדותו של האדם תלויה בהרגשת השכנוע הפנימי שלו שיש דבר-מה השווה את מחיר החיים.”

ג׳ורג ברקלי פילוסוף אירי אשר, עסק בעיקר בתפיסת החושים ובמטריאליזם כתב :  “אני לא רואה את עצמי חייב להורות לך במה להעסיק את עצמך אלה כל מה שאני מציע זה שתהיה עם עצמך רק שתיים שלוש שעות מתוך היממה עם עצמך.” 

מרטין בובר חוקר ופילוסוף יהודי אשר עיקר כתביו עסקו בתודעה דתית, ביחסים בין-אישיים בספרו “בסוד שיח “ 1963 כותב: “חיים משמעם להיות נקרא ואין אנו צריכים אלא להיות מוכנים ומזומנים” .

האם עצם היותנו מוכנים ומזומנים הוא סוג של ביטוי מזוכך ביותר למשמעות החיים?.

אלברט איינשטיין בחיבור שלו: “העולם כפי שאני רואה אותו”: “כותב אדם החושב את חייו שלו ואת חיי שאר בני האדם כחסרי משמעות לא רק שהוא מסכן אלה כמעט הוא נפסל על-ידי החיים”

לסיום

הדבר בהחלט מעלה הרהורים ואני מזמין אתכם להרהר בשאלות הללו שאינן מרפות מחלק ניכבד מאיתנו. מהו מקורה של המשמעות בחיינו ומה היא מעניקה לנו. ואולי בעצם אנו אלו אשר מעניקים את משמעותינו אל החיים ? 

 

Image by Johannes Plenio from Pixabay 

You may also like

כי מהקושי תצמח העצמה – מחקר מפורט על מאיצי משמעות
תפקודים חברתיים כמעניקים משמעות
על פרישה והתעלות רוחנית
הפילוסופיה הפראנקליאנית ערכים ויסודות

Leave a Reply