8
Feb
2020
כנס לוגותרפיה מדריד

הפסיכולוגיה של הסליחה – רשמים מסמינר ללוגותרפיה במדריד

מאת, טוליו סולודקי

רשמים מהסמינר ללוגותרפיה שהתקיים בסוף אוקטובר  2019  במדריד

השתתפתי  בסמינר שארגנה העמותה ללוגותרפיה בספרד ואני מוצא לנכון לשתף אתכם ברשמים שלי.

הסמינר עסק בנושא  “משמעות ופיוס”. התקיימו הרצאות ופאנלים בנושאים שונים. רוב המשתתפים היו מספרד ומספר מועט מאמריקה הלטינית ומאירופה. בין המרצים היה ד”ר גרונימו אסבדו , רופא במקצועו ומבכירי הלוגותרפיסטים, הוא הדגיש שבמרפאתו, בזמן טיפול בפציאנט,  לא רואה מולו  חולה-לב אלא  בן אדם שכרגע יש לו בעיית לב.

טוליו סולודקי

טוליו סולודקי

 כך הוא רצה להבליט  את ההבדל הניכר הקיים בין שתי הגישות הטיפוליות, הבנויות על סדר עדיפות והדגשים שונים. בנוסף, הוא דיבר  על הצורך להבין  את הכאב כחלק מהחיים ועל חשיבות הגישה כלפי  אותו כאב.

במהלך הסמינר הוצגו מספר נושאים חשובים ומעניינים, כגון : צדק משקם, משמעות בתוך המשפחה, חשיבה על פיוס , כשחומרת המחלה מושכת להתאבדות –  כיצד מוציאים סיבה להמשיך לחיות ,  אנתרופולוגיה של הפיוס ועוד…

“פסיכולוגיה של הסליחה”

 התרשמתי במיוחד מהנושא  “פסיכולוגיה של הסליחה”  שהעבירה ד”ר פריאטו אורסיה.

אשתף כאן על מספר מושגים  עיקרים  מהרצאתה:

לפני כ15  שנה התפתח נושא חדש בפסיכולוגיה – פסיכולוגיה של הסליחה – ומאז נעשו מחקרים רבים על הנושא.

נקודות התייחסות מרכזיות

א. הסליחה – כתהליך בנוי משלבים.  משך התהליך מושפע גם מחומרת הפגיעה.

ב. באינטרקציה בין בני אדם במהלך החיים, רוב האנשים נפגעים או  חווים  אלימות ופגיעה.

ג. בנושא הסליחה יש צורך שמי שנפגע יהיה מודע  מכך שנפגע מבן אדם אחר ושהמעשה נעשה בכוונה וניתן היה להתנהג אחרת.

השפעת הפגיעה

הפגיעה גורמת  לירידה  בערך העצמי , בהחלשת השליטה ובהנמכת ריסון ההתנהגות של הנפגע  ומשפיעה עליו  בכמה מישורים:

 רגשי : מרגישים  בושה , נקמה, כעס, עצב

 קוגניטיבי: כיצד זה קרה? מי אשם?

 התנהגותי: מנסה לא להיפגש עם הפוגע, לברוח ממנו.

 האם חייבים לסלוח?

הסליחה היא זכות-  אין לאדם חובה לסלוח.

 האדם יכול גם לא לסלוח  – אם זו הרגשתו.

 סליחה שקרית – בני אדם  יכולים לומר שסולחים אבל רק באופן הצהרתי

 משולש  הסליחה

הסליחה לאחרים

הסליחה לעצמי

קבלת סליחה

 אנשים יכולים לסלוח מסיבות שונות:

 נקמה: אם גם אני גורם לו כאב

 משקם: מקבל מהשני דבר מה

 עקב ציפיות ולחץ חברתי

 עקב נורמות דתיות או אחרות

 למען הרמוניה חברתית

 כמעשה של אהבה

ההבדל בין  סליחה ופיוס

 בסליחה  מדובר על שחרור פנימי של בן אדם אחד לעומת הפיוס  שמדובר על שני בני אדם שמתקרבים. אפשר לסלוח  בלי פיוס.

שיטות טיפוליות שפותחו להשגת הסליחה

שני חוקרים בולטים בנושא הם:

 Worthington, E. L. פיתח מודל  להתערבות  בן  5 שלבים:

 לזכור את פרטי הפגיעה

 להוביל לאמפטיה

 להגיע לנכונות לסליחה

  לנסח חוזה של הסליחה

 להמשיך ולתחזק את הסליחה

Enright, R. D. and Fitizgibbons, R. P.  מודל בן 7 שלבים: 

לשחרר  את הכאב

לקבל את הבושה

 לשחרר את החוויה  השלילית

למנוע חשיבה מתמדת על האירוע

להפסיק את ההשוואה עם הפוגע  ( אני לא בסדר או הוא  לא בסדר)

להכיר  באבל ובשינוי של עצמו

 לקבל כטבעי את ההרגשה הקשה

סליחה ובריאות

הסליחה היא גורם  משמעותי לבריאות הפיזית והנפשית של האדם, בין היתר על תפקוד הלב, על המערכת החיסונית בהורדת החרדה ומניעת משבר ודיכאון.

המרצה התייחסה גם ל”חלק החשוך” של הסליחה, אשר במקרים מסוימים עלולה להוביל להתעללויות ובכך לפגיעות פיזיות ונפשיות (כגון “האישה המוכה הסולחת”).

ולסיום, אני מביא בפניכם דוגמה שסיפר הכומר ועורך הדין  סגוביה ברנבה

וכך הוא סיפר: בתקופת  הסכסוך הפנימי  בספרד , עקב  הדרישה של הבאסקים  לקיים מדינה עצמאית, היו הרבה מקרים של חבלות ורצח הקשורים  לפעולות של הבאסקים נגד שלטון ספרד.  בין היתר  נרצח עורך דין ידוע המקורב לממשלת ספרד  בזמן שליווה  את הילד  לבית הספר.  בדרך כלל  התלוותה אליהם גם אשתו – אך הפעם היא לא הייתה.

בנוסף לכאב וההלם של ההתאלמנות, שנים רבות  חיה האישה עם  האשמה  שאם היא הייתה נוכחת אז, יתכן  שלא היו רוצחים את בעלה.

אחרי מאמצים רבים הכומר הצליח להפגיש  את האישה עם הרוצח – שעדיין ריצה את עונשו בכלא.

במפגש הטעון כך התבטא הרוצח :” גברת , משימתי הייתה להרוג את בעלך.  אם את היית שם הייתי מנסה להרוג רק  אותו, אבל אם היית עומדת בדרכי, הייתי הורג גם אותך, נוכחותך לא הייתה מונעת ממני את ביצוע המשימה.  נסינו להרוג אותו גם בהזדמנויות אחרות.

את לא צריכה  להרגיש אשמה – כיוון שהייתי עושה את זה בכל מקרה.”

הכומר סיפר  שהאישה,  על עף שלא הייתה יכולה לסלוח לרוצח , הרגישה  שסוף סוף אבן נגולה מליבה: רק באותו רגע היא הצליחה לסלוח לעצמה.

 

טוליו סולודקי, עו”ס מומחה לעבודה קהילתית וחברה

You may also like

מחשבות על אהבה ומשמעות 
לחנך למשמע(ו)ת
פזמון חוזר למשמעות 
המבוא למחזה – פרופ’ דוד גוטמן

Leave a Reply